28.2.2015

תמונת מצב: 17 יום לבחירות

כמו בכל מערכת בחירות, אזרחים רבים שואלים את עצמם האם מדובר במהומה רבה על מאומה? ובכן, השבוע נאלצה האומה להתעמת עם המציאות ולהסתפק בעימות טלוויזיוני בין הזנבות הפוליטיים, בעוד השועלים נחבאים אל הכלים. קשה בשלב זה לנבא את השלכותיו של מפגן הצווחות, אך בכל זאת יש להניח שנבחין בתזוזות כלשהן בסקרים של תחילת השבוע הקרוב, לפחות בתוך הגושים. קל לפטור תנודות כאלה בלא-כלום, אולם לפעמים יש בהן כדי ליצור מציאות ולייצר מומנטום שעשוי להתחזק לקראת רגעי הסיום, ואולי אף לקבוע את תוצאות המערכה.

רק שבועיים וחצי נותרו עד ליום הבחירות ולכאורה אנחנו כבר קרובים לסיום, אך הניסיון מלמד שהרגעים האחרונים הם המשמעותיים ביותר ותמיד טומנים בחובם הפתעות. לאור פגיעותו של הליכוד בראשות נתניהו, שאלת המפתח - כפי שאנו חוזרים ומדגישים כבר כמה שבועות - היא האם אכן נראה מעבר מנדטים בין הגושים, שיכול להוביל למהפך, או שהנדידה תיעצר במרכז ורק תשפיע על הרכב הקואליציה שתוקם שוב בראשות מועמד הימין. מכיוון שהפעם ישנה חשיבות לא מבוטלת לזהות הרשימה הגדולה ביותר ולפער בינה לבין המקום השני, הקרבות בתוך הגושים הם בעלי משמעות רבה מהרגיל. אם, למשל, הבית היהודי יתחזק על חשבון הליכוד, ובמקביל יש עתיד תאבד מספר מנדטים לטובת המחנה הציוני, ייתכן וה"משקל הסגולי" יכריע את ההתלבטות שתעמוד לפתחו של הנשיא, ושל לשונות-מאזניים כראשי המפלגות החרדיות, ישראל ביתנו וכולנו. 

לקראת התהפוכות שעוד יבואו, כדאי להתבונן בתמונת המצב הנוכחית מקרוב ולהבין בדיוק איפה אנחנו עומדים.

מה אומרים הסקרים של השבוע האחרון? מהן המגמות העולות מהם? למי יהיה קל יותר להרכיב קואליציה? ומי צפוי לגרוף יותר ממליצים בפני הנשיא? בואו נעשה את החשבונות...

21.2.2015

תמונת מצב: 24 יום לבחירות

בכל מערכת בחירות ישנם רגעים של שקט, שלעיתים פורצת אחריהם סערה. ואכן, אחרי התרדמת של השבוע שעבר, הסערה הגדולה לא בוששה לבוא. לצד העיסוק ההולך וגובר במזג-האוויר, מצאנו עצמנו בתחילת השבוע נגררים לסיור מודרך במטבח ברחוב בלפור בי-ם, ואחריו נרמסים תחת דו"ח המבקר והעיסוק התקשורתי בנגזרותיו. במבט לאחור על נתוני הסקרים, נשאלת כעת השאלה: כיצד השפיעו אירועי השבוע על מערכת הבחירות? 

קל לסכם בכך שהליכוד נחלש (מעט), ורבים אכן סיכמו בכך, אולם חדי העין ודאי הבחינו בשינויים חשובים נוספים. כמאמר הקלישאה - "שניים רבים, השלישי לוקח" - נראה שאחרי שבועות של מירוץ דו-ראשי, סוף-סוף נרשמת התעוררות בגוש המרכז. בשקט בשקט, יש עתיד הלכה והתחזקה לאחרונה, עד שבימים האחרונים החלה להאיץ והיא כבר מאיימת על המקום השלישי בכנסת ה-20. גם כולנו מתחילה לטפס לכיוון תוצאה דו-ספרתית וחולמת להתחרות בנפילים, אחרי זמן רב שבילתה בינות נמושות (לכאורה, לכאורה), כגון ישראל ביתנו וש"ס. 

כפי שאנו חוזרים ומדגישים כאן מדי שבוע, גוש המרכז הוא שחקן מרכזי בכל מערכת בחירות, בין אם הוא מכתיב מראש את התנאים, או מפציע רק לעת סיום. סיבה אחת לכך היא שהציבור בישראל לא אוהב להשליך את קולו לאופוזיציה (וחס וחלילה "לצאת פראייר"), ועל-כן כאשר המערכה מוכרעת מראש, גוש המרכז נוטה להתחזק במצביעים השואפים לרסן את הצד המנצח. אך גם כאשר המשחק הוא על כל הקופה, בישראל של שנות האלפיים המנדטים עוברים מגוש לגוש דרך המרכז, ומרביתם נעצרים שם.  

האם גוש המרכז הרים הפעם את ראשו מוקדם מדי? מהי תקרת הזכוכית שלו? ומה אומרים הסקרים של השבוע האחרון? בואו נצלול פנימה...

14.2.2015

תמונת מצב: 31 יום לבחירות

אם כל שבוע היה "דרמטי", אז אף שבוע לא היה דרמטי, וזה היה קצת חבל. למזלנו, הגיע השבוע האחרון ואיתו כמעט אפס התרחשויות בעלות משמעות. מהדורות החדשות אמנם סערו בכל ערב בנושא אחר, אבל זה רק בגלל שקמפיינרים מוכשרים - לעת עתה בעיקר בצד של בנימין נתניהו - דאגו לספק בכל פעם את הספין המתאים, ולסובב את כולנו סביבו. ממחזור בקבוקים לנאום בקונגרס, משם לפסילת זועבי ומרזל ושופטי פרס ישראל, דרך מלחמות המו"לים ועד לקרקס העימותים המתארגן בערוצי הטלוויזיה השונים. אבל בשדה המערכה, הכוחות דרכו במקום, ובהתאם, תחזית בטל בשישים ליום הבחירות כמעט ולא השתנתה השבוע.  

בכל זאת, מה אומרים הסקרים של השבוע האחרון? אילו מגמות עולות מהם, אם בכלל? מה לגבי המפלגות הקטנות? בואו ונסקור...

7.2.2015

תמונת מצב: 38 יום לבחירות

אין טעם להתכחש, זה היה שבוע קטסטרופלי עבור יצחק הרצוג וגוש השמאל. המחנה הציוני איבד תוך שבוע בודד את ההובלה בכל הסקרים, מלבד זה בפיקוחה של מינה צמח בידיעות (וגם במקרה הזה, הפער קטן משמעותית לעומת הסקר האחרון בפיקוחה). במקביל, מרצ רק הולכת ונחלשת, והשטיח כבר רועד מתחת לכורסאות הג(י)לאונים בכנסת. את הרשימה הערבית המשותפת ממילא לא סופרים, וסביר שלא תיקח חלק בשום קואליציה (ספק אם בכלל תמליץ לנשיא על מועמד השמאל לראשות הממשלה).

בינתיים נראה שכל הקוביות נופלות למקום הנכון מבחינתו של בנימין נתניהו. הבית היהודי מדמם מנדטים לטובת הליכוד; יחד כבר עוברת את אחוז החסימה כמעט בכל הסקרים (וגם בתחזית בטל בשישים); ליברמן מכריז קבל עם ועדה שישראל ביתנו - שבלמה בינתיים את הירידה בסקרים - בדרך לממשלת ימין; ליצמן שולל את האפשרות שיהדות התורה תשב בממשלת שמאל עם יאיר לפיד; דרעי מדבר על ממשלת ימין. 

האם אנו חוזרים לימי גוש הימין-חרדים העליזים? מה זה אומר לגבי עתיד המערכה? מה אומרים הסקרים של השבוע האחרון? אילו מגמות עולות מהם? מה לגבי המפלגות הקטנות? בואו נביט מקרוב...

4.2.2015

לא סופרים אותם

עדכון נוסף (21 בפברואר): מאז איחוד המפלגות הערביות לפני חודש בדיוק, הרשימה המשותפת קיבלה 12 מנדטים בכל 36 הסקרים (מלבד שלושה סקרים בודדים: אחד של רפי סמית, אחד של פאנלס ואחד של קמיל פוקס, בהם קיבלה 13). הצעת עדכון לשם: "הרשימה המשותפת לסוקרים".

עדכון (8 בפברואר): אחרי 19(!) סקרים רצופים מאז איחוד המפלגות הערביות ב-22 בינואר בהם קיבלה הרשימה המשותפת 12 מנדטים, הגיע הערב סקר ערוץ 10 בפיקוח קמיל פוקס ועמו התוצאה המפתיעה: 13! נותר לראות אם בשלב כלשהו מישהו בתקשורת ירים את הכפפה ויעלה את הנושא לדיון.

רבות דובר על האיחוד בין המפלגות הערביות תחת הרשימה המשותפת, בעקבות העלאת אחוז החסימה בבחירות הקרובות ל3.25% (שפירושו כ-4 מנדטים בקירוב). סיבה נוספת לאיחוד היתה ניסיון למשוך יותר מצביעים ערבים לקלפי. לעת עתה, לפחות ממה שעולה בסקרים, נראה שהדבר היחיד שמאחד את בוחרי הרשימה המשותפת הוא שלא סופרים אותם.

התבוננו בטבלה הבאה. האם אתם מזהים משהו חריג?

תוצאות 12 הסקרים האחרונים עבור מספר מפלגות, כולל הממוצע וסטיית התקן
אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. בהנחה שהסקרים הם מדגמים בלתי-תלויים, ההסתברות שיתקבל רצף כזה של תוצאות בשניים-עשר סקרים עוקבים מאז איחוד המפלגות הערביות תחת רשימה משותפת ב-22 בינואר, היא 0.000005%(*) בקירוב. אפילו אם היינו סופרים כל סוקר רק פעם אחת, ההסתברות לתוצאה שכזו היא כ-0.02%, עדיין זניחה. המסקנה החד-משמעית מן הטבלה הזו היא שהסיכוי שכל מכוני הסקרים השונים בישראל סוקרים את הציבור הערבי שואף לאפס (מבלי להתערב בנתונים באופן לא שקוף בעליל). 

אחת ולתמיד - מה פירושה של "טעות הדגימה" בסקרים? איך הגענו לתוצאה שלעיל? האם זה נכון רק לגבי אזרחי ישראל הערבים? האם זה ייחודי לבחירות 2015? ומה זה אומר על היכולת שלנו לנבא את תוצאות הבחירות? בואו ונראה...