תמונת מצב: 24 יום לבחירות

בכל מערכת בחירות ישנם רגעים של שקט, שלעיתים פורצת אחריהם סערה. ואכן, אחרי התרדמת של השבוע שעבר, הסערה הגדולה לא בוששה לבוא. לצד העיסוק ההולך וגובר במזג-האוויר, מצאנו עצמנו בתחילת השבוע נגררים לסיור מודרך במטבח ברחוב בלפור בי-ם, ואחריו נרמסים תחת דו"ח המבקר והעיסוק התקשורתי בנגזרותיו. במבט לאחור על נתוני הסקרים, נשאלת כעת השאלה: כיצד השפיעו אירועי השבוע על מערכת הבחירות? 

קל לסכם בכך שהליכוד נחלש (מעט), ורבים אכן סיכמו בכך, אולם חדי העין ודאי הבחינו בשינויים חשובים נוספים. כמאמר הקלישאה - "שניים רבים, השלישי לוקח" - נראה שאחרי שבועות של מירוץ דו-ראשי, סוף-סוף נרשמת התעוררות בגוש המרכז. בשקט בשקט, יש עתיד הלכה והתחזקה לאחרונה, עד שבימים האחרונים החלה להאיץ והיא כבר מאיימת על המקום השלישי בכנסת ה-20. גם כולנו מתחילה לטפס לכיוון תוצאה דו-ספרתית וחולמת להתחרות בנפילים, אחרי זמן רב שבילתה בינות נמושות (לכאורה, לכאורה), כגון ישראל ביתנו וש"ס. 

כפי שאנו חוזרים ומדגישים כאן מדי שבוע, גוש המרכז הוא שחקן מרכזי בכל מערכת בחירות, בין אם הוא מכתיב מראש את התנאים, או מפציע רק לעת סיום. סיבה אחת לכך היא שהציבור בישראל לא אוהב להשליך את קולו לאופוזיציה (וחס וחלילה "לצאת פראייר"), ועל-כן כאשר המערכה מוכרעת מראש, גוש המרכז נוטה להתחזק במצביעים השואפים לרסן את הצד המנצח. אך גם כאשר המשחק הוא על כל הקופה, בישראל של שנות האלפיים המנדטים עוברים מגוש לגוש דרך המרכז, ומרביתם נעצרים שם.  

האם גוש המרכז הרים הפעם את ראשו מוקדם מדי? מהי תקרת הזכוכית שלו? ומה אומרים הסקרים של השבוע האחרון? בואו נצלול פנימה...

עשרה סקרים פורסמו השבוע בכלי התקשורת, ע"י שמונה סוקרים שונים. כרגיל, בטבלה שלהלן ניתן לראות את מספר המנדטים שקיבלה כל מפלגה בכל אחד מהסקרים, ואת ההפרש בין תוצאת כל סקר לתוצאת הסקר הקודם שבוצע ע"י אותו סוקר, אם היה כזה (בשורת הממוצע, המספר האדום/כחול הוא ממוצע ההפרשים שמעליו; בשורות של תחזיות בטל בשישים המספר האדום/כחול מציין את ההפרש לעומת התחזית של השבוע שעבר):

טבלת סקרי השבוע האחרון, ממוצע הסקרים, ותחזיות בטל בשישים
(הערה: לא כל המפלגות מופיעות בטבלה. בחלקן אנו דנים בנפרד למטה, ואת חלקן הרי לא סופרים)

מהטבלה ניתן מיד להיווכח שחציו השני של השבוע מבשר רעות עבור הליכוד, שמאבד מנדט אצל כל הסוקרים מאז פרסום דו"ח המבקר. למרות זאת, המחנה הציוני לא מרוויח מכך, וזהו תמרור אזהרה בוהק הניצב בפני לקוחותיו החדשים של ראובן אדלר. מנקודת מבטם, זוהי שעת-הכושר לפרוץ קדימה ולנסות להכריע את המאבק על ברכתו של הנשיא.

אם כבר מזכירים את הנשיא, חשוב לציין שישנם שני אתגרים העומדים בפני בנימין נתניהו ויצחק הרצוג בשבועות הקרובים - האחד הוא להרכיב קואליציה של 61 מנדטים ומעלה, והשני הוא לגרוף מספר גבוה יותר של חברי-כנסת שימליצו עליהם בפני הנשיא כמועמד המועדף לנסות להרכיב ממשלה. על פניו, אתגרים אלו נראים חופפים, אולם זה לא בהכרח המצב. משמאל, למשל, הרשימה המשותפת נוטה להמליץ על הרצוג בפני הנשיא כמועמד לראשות הממשלה, אולם קשה יותר לדמיין אותה כחברה מן המניין בקואליציה. מימין, ישראל ביתנו כבר הודיעה שלא תמליץ על אף-אחד מראשי הגושים בפני הנשיא. בשבועות הקרובים נקדיש תשומת לב גם לסיכויי הרכבת הקואליציה וגם לחשבונות הממליצים. 

כאמור בפתיח, סקרי השבוע מנבאים טובות מאוד עבור יש עתיד. עד עתה, בכל שבוע היו הסוקרים חלוקים - מחציתם הקנו ליש עתיד כ-11 מנדטים בממוצע, ואילו המחצית השנייה הותירה אותה עם מספר חד-ספרתי של מנדטים בלבד. השבוע כולם יישרו קו (מלבד מכון גיאוקרטוגרפיה, שמקפיד להצדיק את השימוש שלנו בחציון במקום בממוצע), ועתה נרשם קונצנזוס לגבי הפוטנציאל של יש עתיד להיות המפלגה השלישית בגודלה בכנסת ה-20. בתחזית בטל בשישים לו הבחירות היו מתקיימות השבוע - שמתחשבת במגמות של הרגע האחרון - יש עתיד מפליגה אל מחוזות 14 המנדטים, אך גם בתחזית ליום הבחירות היא כבר משתווה לבית היהודי ומזנבת ברשימה הערבית המשותפת. מפלגה נוספת שמתחזקת קמעה בתחזית בטל בשישים היא כולנו. כמפלגת מרכז, פוטנציאל המנדטים שלה גבוה והיא אכן מתחילה להראות סימני מתיחה כלפי מעלה.

בסה"כ מקבל גוש המרכז (ללא חרדים) כ-21-24 מנדטים בתחזיות בטל בשישים השבוע. האם זהו מספר חריג? הגרף הבא מראה שלא:

מפלגות גוש המרכז בשש מערכות בחירות לאורך עשרים השנים האחרונות
(הערה: התנועה נכללה ב-2013 במודל של בטל בשישים תחת גוש השמאל, בשל קמפיין "רק לא ביבי")

בשנות האלפיים, גוש המרכז לא ירד אף-פעם מתחת ל-20 מנדטים. אין להתפלא, אם כן, אם יש עתיד וכולנו לא יסתפקו במספרים המחמיאים של השבוע, וינסו להמשיך להתחזק. הסכנה האורבת להן היא שחשפו את הקלפים שלהם מוקדם, אולי מוקדם מדי. בשתי מערכות הבחירות האחרונות סיפקו מפלגות המרכז את ההפתעה-של-הרגע-האחרון. הפעם יש עוד מספיק זמן לרשימת הנפגעים הארוכה (מרצ והמחנה הציוני משמאל; הבית היהודי, ישראל ביתנו והליכוד מימין) להפנות את האש אליהן ולנסות לגדוע את המומנטום באיבו. 

לבסוף, מילה על המפלגות הקטנות. למרות שכולן עוברות את אחוז החסימה בכל הסקרים, מסתמנים ביניהן הבדלים. יחד בראשות אלי ישי מתחזקת בסקרים באופן עקבי בשבועות האחרונים, והיא צפויה גם ליהנות מאחוז ההצבעה הגבוה בקרב הציבור החרדי. במקביל, ישראל ביתנו ומרצ מקבלות אמנם סיכוי זהה להיכנס לכנסת על-פי המודל של בטל בשישים, אך מסיבות שונות. בעוד מרצ נראית חלשה יותר (מאז ינואר לא קיבלה 7 מנדטים אפילו בסקר אחד), היא יציבה למדי בסקרים. זאת לעומת ישראל ביתנו, שאמנם זכתה ל-7 מנדטים אצל מספר סוקרים שונים והיא גם עוברת את מרצ ברוב המוחלט של הסקרים, אך סטיית התקן של התוצאות שלה גבוהה למדי, והיא נמצאת במתח מול מספר גדול יותר של מפלגות.

לסיכום, בשבועות הקרובים נוכל לבחון אם התחזקותו של גוש המרכז מלמדת על כך שהציבור מבין שהמערכה כבר הוכרעה, או שמא אנו עדים למגמה בעלת משמעות שיכולה להפוך את הקערה על פיה.