סיכום בחירות 2015: "געוואלד!"

נדמה שאין שחקן במגרש הפוליטי שלא השמיע קריאת "געוואלד!" משלו במהלך מערכת בחירות 2015. פוליטיקאים רבים נדרשו לזעקה בשלבים שונים של המערכה, מאביגדור ליברמן וזהבה גלאון, דרך אריה דרעי ונפתלי בנט, ועד הצמד יצחק הרצוג וציפי לבני, ממש על קו הסיום. מעל כולם עמד כמובן המנצח הגדול של בחירות 2015, בינימין נתניהו, שקמפיין הגעוואלד האפקטיבי שלו בימים האחרונים של המערכה נחל הצלחה כמעט חסרת-תקדים בתולדות הפוליטיקה הישראלית. 

גם לפרשנים הפוליטיים לא היתה עדנה בהינתן התוצאות וחלקם נאלץ לבלוע ניתוחים שונים שפיזר לאוויר, בעיקר במהלך סוף השבוע שעבר. זעקות השבר האחרונות נשמעו מפי הסוקרים, לא רק מפני שסקרי הבחירות האחרונים שלהם פספסו בגדול, אלא בעיקר מפני שהמדגמים שערכו ביום הבחירות נחלו אף הם כשלון חריג והיו רחוקים מלזהות את הפער העצום שנפער בין הליכוד למחנה הציוני.

בעניין הגעוואלד, לא נוותר על זכותנו. השוואת תחזית בטל בשישים לתוצאות האמת בהחלט מצדיקה זעקה משלנו. על-פי הגישה המדעית, כאשר הינך מאמת/ת תיאוריה המבוססת על שורת הנחות מול מאגר נתונים אמפירי - ונכשל/ת בכך - פירושו של דבר שמאגר הנתונים היה שגוי או לוקה בחסר, או שהנחות המודל היו שגויות. או שניהם. לטעמנו, במקרה של בחירות 2015 מדובר באפשרות האחרונה. 

מה היו הגורמים לכישלון הקולקטיבי בניבוי תוצאות בחירות 2015? מהם הלקחים שניתן ללמוד מכך? מדוע כשלה תחזית בטל בשישים? ומה לגבי העתיד? בואו נסכם בקצרה...

בחירות 2015: תוצאות המדגם

עדכון (04:15): תוצאות האמת (אחרי ספירת 90% מהקולות) כל-כך רחוקות מהמדגמים, שאין בכלל טעם לחשב מדגם משוקלל. עדכנו את הטבלאות בפוסט וב"הרכב ומשול" עם תוצאות האמת החלקיות. אלא אם כן יהיה שינוי משמעותי נוסף, העדכון הבא יהיה עם תוצאות האמת המלאות. 

לפני כמה דקות, פורסמו תוצאות סקרי המדגם בערוצי הטלוויזיה. בטבלה הבאה מופיעות תוצאות המדגמים, לצד עמודת תוצאות האמת (אחרי ספירת 90% מהקולות):

מדגמי ערוצי הטלוויזיה ותוצאות האמת (אחרי ספירת 90% מהקולות)

האם ניתן לסמוך על תוצאות המדגמים? מה היה ב-2013? בהינתן המספרים, אילו קואליציות ניתן להרכיב? בואו ונראה...

הפתעת הבחירות: חלק ב' (מגמות ותחזית 2015)

בחלק א' של הפוסט סקרנו את הפתעות הבחירות בעשור האחרון, זיהינו מספר קווים כלליים המאפיינים אותן, ותיארנו את המרכיבים במודל הבייסיאני של בטל בשישים שנועדו לזהות מגמות כאלו בסקרים ולתקן את התחזית בהתאם. לאחר פרסום הסקרים הסופיים ורגע לפני פתיחת הקלפיות, מסקרן לדון בהפתעות האפשריות בבחירות שלפנינו.

נתחיל ממפלגת כולנו:

כפי שהסברנו בחלק א', בתמונה מופיעות כל תוצאות הסקרים עבור מפלגת כולנו ב-90 הימים האחרונים. בימים שבהם התקבלה אותה תוצאה יותר מפעם אחת, מספר הפעמים שהופיעה מצויין לידה. בין הנקודות עובר הממוצע-הנע של שבעת הימים הקודמים, ובירוק ואדום מסומנות התוצאות של מינה צמח ושל קמיל פוקס לאורך המערכה. הקווים האנכיים בגרף מסמנים את השבוע האחרון ואת זה שלפניו. לבסוף, תחזית בטל בשישים ליום הבחירות מסומנת אף היא ומוקפת בעיגול, ובקטן יותר מופיעה התחזית עם ניסיון לפיצוי על עדריות הסוקרים. (לפוסט המלא על עדריות הסוקרים, לחצו כאן.)

לשם השוואה, נביט שוב בתמונת יש עתיד בבחירות 2013:

האם לכולנו יש עתיד דומה?

אילו מגמות עולות מן הסקרים עבור כל המפלגות? היכן צפוי גורם ההפתעה להכות הפעם? מה יקרה אם אחת (או יותר) מהמפלגות הקטנות לא יעברו את אחוז החסימה? בואו נשחה עם הזרם...

תמונת מצב: יומיים לפני הבחירות

יותר משלושה חודשים אחרי אקורד הפתיחה, תקופת פרסום סקרי הבחירות הגיעה סוף-סוף לסיומה והגיע זמן הסיכומים. ניגש מיד לעניין. בטבלה הבאה מופיעים הסקרים האחרונים של מכוני הסקרים הראשיים, ואחריהם ממוצע הסקרים והתחזית הסופית של בטל בשישים:

בפוסט מוקדם יותר השבוע, ניתחנו את השונות בסקרים לאורך מערכת הבחירות הנוכחית והצבענו על תופעת עדריות מובהקת המאפיינת את הסוקרים, הבאה לידי ביטוי הפעם באופן חמור בהרבה לעומת מערכות בחירות קודמות. ובכן, גם בישורת האחרונה העדר המשיך לשעוט קדימה מבלי לפזול לצדדים. בסקרים הסופיים שפרסמו הסוקרים, רק תוצאה אחת בכל סקר שונה ביותר ממנדט בודד מן הממוצע שלהם (אצל רפי סמית, שתי תוצאות), כפי שמודגש בטבלה. 

במצב כזה, ניתוח-על של הסקרים לא יכול לחרוג מן הממוצע ללא הנחות חיצוניות. אך כפי שקוראינו כבר יודעים, במודל הבייסיאני של בטל בשישים ישנן מספר הנחות לגבי משתנים חיצוניים, ואלה מאפשרות לו מעט יותר חופש. בתחזית לבחירות הקרובות זה מתבטא בכך שיותר משליש מהמפלגות מתרחקות ביותר ממנדט מממוצע הסקרים. מעניין לבחון מי מבין הסוקרים מחזיק בתחזית ה"אמיצה" ביותר. לשם כך נתבונן במרחק הכולל של כל סוקר מהממוצע (המחושב על-ידי שורש סכום הריבועים של הפרשי תוצאות המנדטים מהממוצע שלהן), המופיע בטבלה שלהלן: 

שוב, אנו רואים שתחזית בטל בשישים קיצונית יותר מאלו של הסוקרים. על-ידי לחיצה על הקישור מימין, מתחת לתמונת הריבועים של תחזית הרכב הכנסת ה-20, ניתן לראות שעם פיצוי על עדריות הסוקרים, בדמות מתן משקל כפול למגמות העולות מן הסקרים (עוד על כך בחלק ב' של פוסט הפתעת הבחירות שיעלה בקרוב), התוצאות מתרחקות מהממוצע אף יותר. במצב כזה, יותר מחצי מהמפלגות שונות מהממוצע ביותר ממנדט, והמרחק הכולל של התחזית עומד על 6.7 (אם מתייחסים רק למפלגות שעוברות את אחוז החסימה, המרחק המתקבל בתחזית לאחר הפיצוי הוא 4.5). 

השאלה מה יקרה אחרי הבחירות, כפי שניתן להתרשם מהפולמוסים המגומגמים למקצת באולפני הטלוויזיה, היא סבוכה למדי, וגם גולשת מסטטיסטיקה לפוליטיקה, שאינה ממעייננו כאן. לאחר שנסקור את קורות הסקרים השבוע ואת המספרים בתחזית הסופית של בטל בשישים, ננסה במקום זאת לענות על שאלה אחרת: מה יכול לקרות אחרי הבחירות?

מה אומרים הסקרים של השבוע האחרון? אילו מגמות עולות מהם? מה זה אומר על היום שאחרי? מה קורה אם אחת (או יותר) מהמפלגות הקטנות נמחקת? מה ההסתברות לתרחישים השונים? בואו נצלול פנימה...

הפתעת הבחירות: חלק א' (תיאום ציפיות)

גורם ההפתעה בבחירות בישראל חוזר ומכה בסוקרים פעם אחר פעם בליל הבחירות. מודל מוצלח לניבוי תוצאות הבחירות חייב לתת לכך מענה, גם אם אין זו משימה פשוטה. בחלק א' של הפוסט נתאר בפירוט את הפתעות העבר ואת המרכיבים במודל הבייסיאני של בטל בשישים שפותחו במיוחד כדי להתמודד עם גורם ההפתעה, וננסה להעריך בשלב זה אילו הפתעות מסתמנות הפעם. בחלק ב', שיופיע לאחר פרסום התחזית הסופית של בטל בשישים לבחירות 2015, נדון במפורט בהפתעות שחוזה המודל לקראת יום שלישי הבא.

נתחיל מהפתעת הבחירות של 2013:

בתמונה מופיעות כל תוצאות הסקרים עבור יש עתיד ב-100 הימים האחרונים של מערכת הבחירות הקודמת. כרגיל, בימים שבהם התקבלה אותה תוצאה יותר מפעם אחת, מספר הפעמים שהופיעה מצויין לידה. בין הנקודות עובר הממוצע-הנע של שבעת הימים הקודמים, ובירוק ואדום מסומנות התוצאות של מינה צמח ושל קמיל פוקס לאורך המערכה. הקווים האנכיים בגרף מסמנים את השבוע האחרון ואת זה שלפניו. תוצאת האמת מסומנת אף היא ומוקפת בעיגול, וכך גם תחזית בטל בשישים (בדיעבד).

לשם השוואה, כך נראה הגרף המעודכן של יש עתיד בבחירות 2015:

לכאורה, בשני המקרים ניכרת מגמת התחזקות הדרגתית במהלך החודש האחרון, וממוצע הסקרים בשבוע שלפני הבחירות עומד על כ-12 מנדטים. אם כך, מדוע הפעם איננו חוזים ליש עתיד נסיקה עד ל-19 מנדטים, כפי שקרה ב-2013?

אילו הפתעות צפויות בבחירות 2015? מה קרה ב-2003, 2006, ו-2009? האם יכולות להיות הפתעות שליליות? וכיצד מחושבות המגמות במודל של בטל בשישים? בואו ונמשיך במסע בזמן...

נעים בזמן

עדכון: המספרים של תחזית בטל בשישים בגוף הפוסט נכונים ל-12.3 ב06:00. התחזית מימין ממשיכה להתעדכן מאז, עם פרסום סקרים נוספים.

שבוע לפני הבחירות, מעניין לבחון כיצד השתנו המגמות לאורך מערכת הבחירות האחרונה, וכיצד תפקדו הסוקרים השונים. תמונה אחת שווה אלף מילים, ובפוסט הזה יהיו הרבה תמונות...

נתבונן לדוגמא במחנה הציוני (לחצו על התמונה להגדלה):

בתמונה מופיעות כל תוצאות הסקרים עבור המחנה הציוני ב-90 הימים האחרונים של מערכת הבחירות. בימים שבהם התקבלה אותה תוצאה יותר מפעם אחת, מספר הפעמים שהופיעה מצויין לידה. בין הנקודות עובר הממוצע-הנע של שבעה הימים הקודמים, ובירוק ואדום מסומנות התוצאות של מינה צמח (ומנו גבע) ומכון פאנלס פוליטיקס לאורך המערכה. הקווים האנכיים בגרף מסמנים את השבוע האחרון וזה שלפניו.

ניתן להתרשם מכך שפיזור התוצאות עבור המחנה הציוני קטן מאוד (עדריות של סוקרים, כבר אמרנו?), ושבעוד התוצאות של קמיל פוקס מפוזרות מעל ומתחת לממוצע, אלו של מינה צמח (ומנו גבע) הן מעל הממוצע בכל אחד מהסקרים שפרסמה. אצל שני הסוקרים, מתחזק המחנה הציוני בשבוע האחרון במנדט אחד. בתחזית בטל בשישים עומד המחנה הציוני היום על כ-24 מנדטים.

(*) שימו לב שהתמונות בפוסט הזה כוללות רק סקרים שפורסמו באמצעי התקשורת המרכזיים. סקריו של מכון גיאוקרטוגרפיה עבור i24news וסקרי TRI בביזפורטל הוסרו מן הרשימה.

מה לגבי שאר המפלגות? לאלו סוקרים ישנן נטיות ברורות כשמדובר במפלגות מסויימות? בואו נביט בתמונות...

כצאן לטבח

כפי שתיארנו בתחזית 10 ימים לבחירות, פיזור התוצאות בסקרים השונים המתפרסמים באמצעי התקשורת הוא קטן עד מאוד. יש לזכור שסקרי בחירות אמורים להיות מבוססים על מדגם אקראי של האוכלוסייה. כפי שהסברנו בעבר, כאשר שואלים מדגם של 500 איש מתוך האוכלוסייה הכללית, ניתן לחשב מהי טעות הדגימה הסטטיסטית לכל מפלגה עפ"י מספר המנדטים שקיבלה בסקר, ויש לצפות שתוצאות הסקרים "ירקדו" סביב הממוצע בהתאם לטעות הזו, בניגוד למה שעולה מן הנתונים בסקרים של השבוע האחרון.   

אנחנו כבר קרובים מאוד ליום הבחירות, ובשלב הזה אפשר להפסיק להיתמם. ברור שסקר בחירות איננו מדגם אקראי טהור. אין הרבה מקום לספק בכך שהסוקרים השונים מבצעים מניפולציות במידע הגולמי שהם מפיקים מתשאול הנסקרים. כיצד לפלח את אחוזי המצביעים בקרב אוכלוסיות שונות ואיך לפענח את כוונות ההצבעה של המתלבטים הן רק שתי דוגמאות טריוויאליות להחלטות שהסוקרים נאלצים לבצע בהרכבתם את תוצאות הסקר. אבל אם כל סוקר היה עושה זאת בנפרד, בחדר סגור ובלי גישה לתקשורת, היינו מצפים להבדלים בין ההנחות של הסוקרים השונים, שרק היו מגדילים את פיזור התוצאות בין הסקרים!

אלא אם כן...

התופעה שאנו עדים לה מכונה עדריות (herding), והיא לא ייחודית לישראל (לניתוח של התופעה בבחירות לקונגרס בארה"ב מאת נייט סילבר, לחצו כאן). אך מתנוסס מעליה תג מחיר ברור: ניתוח-על פשוט של סקרי הבחירות לא צפוי לספק דיווידנדים ברורים לעומת הסתמכות על סקר בודד כלשהו. וכפי שסילבר מסביר, הסכנה היא שאם מובילי העדר לוקים בעיוורון, לא יהיה מי שיצעק שהמלך עירום.

מדוע זה קורה? האם זה מפתיע? מה היה בבחירות קודמות? ומה ההשפעה על היכולת שלנו לנבא את תוצאות הבחירות? בואו נקדיש לכך קצת מחשבה...

הרכב ומשול עולה לאוויר!

כפי שעולה מתחזיות בטל בשישים השבועיות, התמונה לקראת בחירות 2015 מסובכת בהרבה מכפי שהיתה במערכות בחירות קודמות. בשבועות האחרונים, כל אימת שמתפרסמות תוצאות סקר טרי, מיד נזעקים לאולפן הכתבים הפוליטיים התורנים וממטירים על הצופים במהירות מסחררת שלל תרחישים אפשריים להרכבת קואליציה על-ידי מי מהמועמדים:

"נכניס את הליכוד עם 22, הבית היהודי 12, יחד... עם כולנו... וסה"כ מקבלים 63. לעומת זאת, אם נוציא את כולנו - ז"א, את כחלון - ונכניס את..., נקבל 64!"; "מנגד, להרצוג יהיה קשה יותר, אך המשימה בכל זאת אפשרית, ונוכל לקבל שוב 63, אם נכניס את החרדים, ואז יש עתיד", וכן הלאה. 

אחרי כמה דקות של ריענון בלימודי ליב"ה, אנו הצופים נותרים לכל היותר עם זכרון מעומעם של המספר 63 (או 64?), ועם מלוא תאוותנו בידינו. עד היום, גם ביקור ב"בטל בשישים" לא תמיד השביע את התיאבון, שכן הוא השאיר לנו את עבודת הפרך של בישול ההרכבים הפוליטיים השונים וחיבור המנדטים שלהם. 

אפליקציית הרכב ומשול נועדה להקל עלינו את המלאכה. בלחיצה על הקישור בתמונה המופיעה מימין (מתחת ל"תחזית הרכב הכנסת ה-20"), תופנו ליישום חדש בו תוכלו לבחון את כוחם של הרכבי קואליציה שונים, על-פי תחזית בטל בשישים המעודכנת. ואם תשרה עליכם השכינה, תוכלו להעמיד פנים שאתם עומדים בראש אחד הגושים במשכן, ולהתמודד עם אתגר ההרכבה בעצמכם.

(*) האפליקציה אינה תומכת בסמארטפונים וטאבלטים בשלב זה.

תמונת מצב: 10 ימים לבחירות

נו, אז היה נאום בקונגרס השבוע. -"מתי זה היה?" -"יום שלישי, נראה לי." -"וואלה." בכך פחות או יותר ניתן לסכם את קורות השבוע האחרון, מנקודת המבט של מערכת הבחירות לכנסת ה-20. בסקרים שפורסמו לאורך השבוע נרשמו שינויים מינוריים בלבד, ונראה שהמערכת מתייצבת מעט לקראת הישורת האחרונה.

ביממה האחרונה דובר על מגעים השואפים לשנות ברגע האחרון את הסכמי העודפים ולארגנם מחדש בין מפלגות גוש השמאל ויש עתיד (כידוע, הרשימה המשותפת ויש עתיד ניגשות לבחירות הקרובות ללא הסכם עודפים), אך אפשרות זו נגוזה עם סירובה העיקש של מפלגת בל"ד לחתום על הסכם עם מפלגת מרצ הציונית. עפ"י הסימולציות של בטל בשישים, במצב הנוכחי שינוי כזה היה מביא למעבר של מנדט מגוש הימין-חרדים לגוש השמאל. במטות הליכוד והבית היהודי (העומדים יחדיו בראש הטוענים למנדטים העודפים המחולקים לפי חוק באדר-עופר, בפער גדול) ודאי מח"ככים ידיהם בהנאה.

מה לגבי הפתעת הבחירות? בהחלט ייתכן שמפלגה כלשהי תזכה לתוספת של 5-7 מנדטים ברגע האחרון, כפי שקרה בחמש מערכות הבחירות הקודמות (ש"ס ושינוי ב-1999, הליכוד ב-2003, הגמלאים ב-2006, קדימה ב-2009 ויש עתיד ב-2013). ישנו גם סיכוי סביר שתהיה הפתעה בדמות כשלונה של אחת ממפלגות הסף לעבור את אחוז החסימה. לשם כך דרושה טעות של מנדט או שניים בלבד בניבוי התוצאה לאחת המפלגות הקטנות שבשוליים, אך צפויה להיות לכך השפעה רבה על מאזן הכוחות בין הגושים בכנסת. 

ואולי ההפתעה היא שלא תהיה הפתעה? 

מה אומרים הסקרים של השבוע האחרון? האם כבר ניתן לזהות בהם מגמות "מפתיעות"? מה היה המצב באותו שלב לפני הבחירות הקודמות? מה ניתן ללמוד מכך? בואו נצלול פנימה...

תמונת מצב: 17 יום לבחירות

כמו בכל מערכת בחירות, אזרחים רבים שואלים את עצמם האם מדובר במהומה רבה על מאומה? ובכן, השבוע נאלצה האומה להתעמת עם המציאות ולהסתפק בעימות טלוויזיוני בין הזנבות הפוליטיים, בעוד השועלים נחבאים אל הכלים. קשה בשלב זה לנבא את השלכותיו של מפגן הצווחות, אך בכל זאת יש להניח שנבחין בתזוזות כלשהן בסקרים של תחילת השבוע הקרוב, לפחות בתוך הגושים. קל לפטור תנודות כאלה בלא-כלום, אולם לפעמים יש בהן כדי ליצור מציאות ולייצר מומנטום שעשוי להתחזק לקראת רגעי הסיום, ואולי אף לקבוע את תוצאות המערכה.

רק שבועיים וחצי נותרו עד ליום הבחירות ולכאורה אנחנו כבר קרובים לסיום, אך הניסיון מלמד שהרגעים האחרונים הם המשמעותיים ביותר ותמיד טומנים בחובם הפתעות. לאור פגיעותו של הליכוד בראשות נתניהו, שאלת המפתח - כפי שאנו חוזרים ומדגישים כבר כמה שבועות - היא האם אכן נראה מעבר מנדטים בין הגושים, שיכול להוביל למהפך, או שהנדידה תיעצר במרכז ורק תשפיע על הרכב הקואליציה שתוקם שוב בראשות מועמד הימין. מכיוון שהפעם ישנה חשיבות לא מבוטלת לזהות הרשימה הגדולה ביותר ולפער בינה לבין המקום השני, הקרבות בתוך הגושים הם בעלי משמעות רבה מהרגיל. אם, למשל, הבית היהודי יתחזק על חשבון הליכוד, ובמקביל יש עתיד תאבד מספר מנדטים לטובת המחנה הציוני, ייתכן וה"משקל הסגולי" יכריע את ההתלבטות שתעמוד לפתחו של הנשיא, ושל לשונות-מאזניים כראשי המפלגות החרדיות, ישראל ביתנו וכולנו. 

לקראת התהפוכות שעוד יבואו, כדאי להתבונן בתמונת המצב הנוכחית מקרוב ולהבין בדיוק איפה אנחנו עומדים.

מה אומרים הסקרים של השבוע האחרון? מהן המגמות העולות מהם? למי יהיה קל יותר להרכיב קואליציה? ומי צפוי לגרוף יותר ממליצים בפני הנשיא? בואו נעשה את החשבונות...

תמונת מצב: 24 יום לבחירות

בכל מערכת בחירות ישנם רגעים של שקט, שלעיתים פורצת אחריהם סערה. ואכן, אחרי התרדמת של השבוע שעבר, הסערה הגדולה לא בוששה לבוא. לצד העיסוק ההולך וגובר במזג-האוויר, מצאנו עצמנו בתחילת השבוע נגררים לסיור מודרך במטבח ברחוב בלפור בי-ם, ואחריו נרמסים תחת דו"ח המבקר והעיסוק התקשורתי בנגזרותיו. במבט לאחור על נתוני הסקרים, נשאלת כעת השאלה: כיצד השפיעו אירועי השבוע על מערכת הבחירות? 

קל לסכם בכך שהליכוד נחלש (מעט), ורבים אכן סיכמו בכך, אולם חדי העין ודאי הבחינו בשינויים חשובים נוספים. כמאמר הקלישאה - "שניים רבים, השלישי לוקח" - נראה שאחרי שבועות של מירוץ דו-ראשי, סוף-סוף נרשמת התעוררות בגוש המרכז. בשקט בשקט, יש עתיד הלכה והתחזקה לאחרונה, עד שבימים האחרונים החלה להאיץ והיא כבר מאיימת על המקום השלישי בכנסת ה-20. גם כולנו מתחילה לטפס לכיוון תוצאה דו-ספרתית וחולמת להתחרות בנפילים, אחרי זמן רב שבילתה בינות נמושות (לכאורה, לכאורה), כגון ישראל ביתנו וש"ס. 

כפי שאנו חוזרים ומדגישים כאן מדי שבוע, גוש המרכז הוא שחקן מרכזי בכל מערכת בחירות, בין אם הוא מכתיב מראש את התנאים, או מפציע רק לעת סיום. סיבה אחת לכך היא שהציבור בישראל לא אוהב להשליך את קולו לאופוזיציה (וחס וחלילה "לצאת פראייר"), ועל-כן כאשר המערכה מוכרעת מראש, גוש המרכז נוטה להתחזק במצביעים השואפים לרסן את הצד המנצח. אך גם כאשר המשחק הוא על כל הקופה, בישראל של שנות האלפיים המנדטים עוברים מגוש לגוש דרך המרכז, ומרביתם נעצרים שם.  

האם גוש המרכז הרים הפעם את ראשו מוקדם מדי? מהי תקרת הזכוכית שלו? ומה אומרים הסקרים של השבוע האחרון? בואו נצלול פנימה...

תמונת מצב: 31 יום לבחירות

אם כל שבוע היה "דרמטי", אז אף שבוע לא היה דרמטי, וזה היה קצת חבל. למזלנו, הגיע השבוע האחרון ואיתו כמעט אפס התרחשויות בעלות משמעות. מהדורות החדשות אמנם סערו בכל ערב בנושא אחר, אבל זה רק בגלל שקמפיינרים מוכשרים - לעת עתה בעיקר בצד של בנימין נתניהו - דאגו לספק בכל פעם את הספין המתאים, ולסובב את כולנו סביבו. ממחזור בקבוקים לנאום בקונגרס, משם לפסילת זועבי ומרזל ושופטי פרס ישראל, דרך מלחמות המו"לים ועד לקרקס העימותים המתארגן בערוצי הטלוויזיה השונים. אבל בשדה המערכה, הכוחות דרכו במקום, ובהתאם, תחזית בטל בשישים ליום הבחירות כמעט ולא השתנתה השבוע.  

בכל זאת, מה אומרים הסקרים של השבוע האחרון? אילו מגמות עולות מהם, אם בכלל? מה לגבי המפלגות הקטנות? בואו ונסקור...

תמונת מצב: 38 יום לבחירות

אין טעם להתכחש, זה היה שבוע קטסטרופלי עבור יצחק הרצוג וגוש השמאל. המחנה הציוני איבד תוך שבוע בודד את ההובלה בכל הסקרים, מלבד זה בפיקוחה של מינה צמח בידיעות (וגם במקרה הזה, הפער קטן משמעותית לעומת הסקר האחרון בפיקוחה). במקביל, מרצ רק הולכת ונחלשת, והשטיח כבר רועד מתחת לכורסאות הג(י)לאונים בכנסת. את הרשימה הערבית המשותפת ממילא לא סופרים, וסביר שלא תיקח חלק בשום קואליציה (ספק אם בכלל תמליץ לנשיא על מועמד השמאל לראשות הממשלה).

בינתיים נראה שכל הקוביות נופלות למקום הנכון מבחינתו של בנימין נתניהו. הבית היהודי מדמם מנדטים לטובת הליכוד; יחד כבר עוברת את אחוז החסימה כמעט בכל הסקרים (וגם בתחזית בטל בשישים); ליברמן מכריז קבל עם ועדה שישראל ביתנו - שבלמה בינתיים את הירידה בסקרים - בדרך לממשלת ימין; ליצמן שולל את האפשרות שיהדות התורה תשב בממשלת שמאל עם יאיר לפיד; דרעי מדבר על ממשלת ימין. 

האם אנו חוזרים לימי גוש הימין-חרדים העליזים? מה זה אומר לגבי עתיד המערכה? מה אומרים הסקרים של השבוע האחרון? אילו מגמות עולות מהם? מה לגבי המפלגות הקטנות? בואו נביט מקרוב...

לא סופרים אותם

עדכון נוסף (21 בפברואר): מאז איחוד המפלגות הערביות לפני חודש בדיוק, הרשימה המשותפת קיבלה 12 מנדטים בכל 36 הסקרים (מלבד שלושה סקרים בודדים: אחד של רפי סמית, אחד של פאנלס ואחד של קמיל פוקס, בהם קיבלה 13). הצעת עדכון לשם: "הרשימה המשותפת לסוקרים".

עדכון (8 בפברואר): אחרי 19(!) סקרים רצופים מאז איחוד המפלגות הערביות ב-22 בינואר בהם קיבלה הרשימה המשותפת 12 מנדטים, הגיע הערב סקר ערוץ 10 בפיקוח קמיל פוקס ועמו התוצאה המפתיעה: 13! נותר לראות אם בשלב כלשהו מישהו בתקשורת ירים את הכפפה ויעלה את הנושא לדיון.

רבות דובר על האיחוד בין המפלגות הערביות תחת הרשימה המשותפת, בעקבות העלאת אחוז החסימה בבחירות הקרובות ל3.25% (שפירושו כ-4 מנדטים בקירוב). סיבה נוספת לאיחוד היתה ניסיון למשוך יותר מצביעים ערבים לקלפי. לעת עתה, לפחות ממה שעולה בסקרים, נראה שהדבר היחיד שמאחד את בוחרי הרשימה המשותפת הוא שלא סופרים אותם.

התבוננו בטבלה הבאה. האם אתם מזהים משהו חריג?

תוצאות 12 הסקרים האחרונים עבור מספר מפלגות, כולל הממוצע וסטיית התקן

אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. בהנחה שהסקרים הם מדגמים בלתי-תלויים, ההסתברות שיתקבל רצף כזה של תוצאות בשניים-עשר סקרים עוקבים מאז איחוד המפלגות הערביות תחת רשימה משותפת ב-22 בינואר, היא 0.000005%(*) בקירוב. אפילו אם היינו סופרים כל סוקר רק פעם אחת, ההסתברות לתוצאה שכזו היא כ-0.02%, עדיין זניחה. המסקנה החד-משמעית מן הטבלה הזו היא שהסיכוי שכל מכוני הסקרים השונים בישראל סוקרים את הציבור הערבי שואף לאפס (מבלי להתערב בנתונים באופן לא שקוף בעליל). 

אחת ולתמיד - מה פירושה של "טעות הדגימה" בסקרים? איך הגענו לתוצאה שלעיל? האם זה נכון רק לגבי אזרחי ישראל הערבים? האם זה ייחודי לבחירות 2015? ומה זה אומר על היכולת שלנו לנבא את תוצאות הבחירות? בואו ונראה...

תמונת מצב ראשונה: 45 יום לבחירות 2015

בדומה לסיבוב הקודם, במהלך החודש האחרון המערכת הפוליטית היתה כמרקחה. מפלגות קמו ונמוגו, מועמדים זינקו מרשימה אחת לאחרת, קריירות פוליטיות ארוכות שנים הגיעו לסיומן ואחרות הפציעו ליום חדש (או חדש-ישן, במקרים מסוימים). כעת, מעט אחרי שהאבק שקע, הגיע הזמן להביט לעבר יום הבחירות בעין מפוכחת.

אך בניגוד לסיבוב הקודם, הפעם זהות המנצח אינה ברורה מאליה. תחזית בטל בשישים מקנה לשני המועמדים - בנימין נתניהו מימין, ויצחק הרצוג משמאל - סיכוי סביר להרכיב קואליציה במגוון דרכים. מהתבוננות חטופה ברשימת התרחישים מימין, דבר אחד ברור: הבחירות האלה אינן תלויות בכל אחת ואחד מאיתנו. הן תלויות בכולנו.

איך מפלגה של 7-9 מנדטים בסקרים מחזיקה בעמדת השפעה כזו? מה אומרים הסקרים של השבוע האחרון? אילו מגמות עולות מהם? בואו נביט מקרוב...

בחירות 2015: בטל בשישים עולה לאוויר!

יש דברים שלא משתנים. היום מסתיים הליך הגשת רשימות המפלגות לקראת הבחירות לכנסת, ו"יוסי יונה" שוב מוצא עצמו במקום ה-20. אמנם הפעם מדובר עבורו במקום ריאלי, אך ניתן לשער שרוב הציבור ממילא אינו כוסס את ציפורניו בהמתנה לגורלו. השאלה האמיתית שמככבת בדיוני האולפן, הסלון והפרלמנט למיניהם היא: מי המועמד/ת בעל/ת הסיכויים הטובים ביותר להרכיב את הקואליציה הבאה?

בטל בשישים מנסה להשיב על השאלה הזו באמצעות מודל סטטיסטי לניבוי תוצאות הבחירות. את עקרונות המודל תיארנו בעבר, ובקרוב נקדיש פוסט מיוחד לדיון במודל כולו על מורכבויותיו. בקצרה, המודל מבצע מספר רב של סימולציות בהתאם לתוצאות הסקרים המעודכנות, ומשלב לתוכן שורה של הנחות חיצוניות שנועדו לפצות על חולשתם של הסקרים בניבוי תוצאות האמת. בין ה"משתנים החיצוניים" הללו נמנים: הבדלים באחוזי ההצבעה בין אוכלוסיות שונות, מפלגות בעלות נטייה היסטורית מובהקת לשגיאה בניבוי, התחזקות של מגמות 'אופנתיות' בשבועות האחרונים של מערכת הבחירות ותלות חזקה בין מפלגות שונות ביניהן מספר רב של מתלבטים.

בחירות 2015 מציבות אתגר לא פשוט למנבאים. את שלל הסיבות נפרט בקרוב בפוסט נפרד, אולם כבר עתה ניתן להתרשם מתחזית המנדטים המופיעה מימין עד כמה התמונה סבוכה. מה עוד ניתן ללמוד מביקור באתר? בואו ניזכר...