19.3.2015

סיכום בחירות 2015: "געוואלד!"

נדמה שאין שחקן במגרש הפוליטי שלא השמיע קריאת "געוואלד!" משלו במהלך מערכת בחירות 2015. פוליטיקאים רבים נדרשו לזעקה בשלבים שונים של המערכה, מאביגדור ליברמן וזהבה גלאון, דרך אריה דרעי ונפתלי בנט, ועד הצמד יצחק הרצוג וציפי לבני, ממש על קו הסיום. מעל כולם עמד כמובן המנצח הגדול של בחירות 2015, בינימין נתניהו, שקמפיין הגעוואלד האפקטיבי שלו בימים האחרונים של המערכה נחל הצלחה כמעט חסרת-תקדים בתולדות הפוליטיקה הישראלית. 

גם לפרשנים הפוליטיים לא היתה עדנה בהינתן התוצאות וחלקם נאלץ לבלוע ניתוחים שונים שפיזר לאוויר, בעיקר במהלך סוף השבוע שעבר. זעקות השבר האחרונות נשמעו מפי הסוקרים, לא רק מפני שסקרי הבחירות האחרונים שלהם פספסו בגדול, אלא בעיקר מפני שהמדגמים שערכו ביום הבחירות נחלו אף הם כשלון חריג והיו רחוקים מלזהות את הפער העצום שנפער בין הליכוד למחנה הציוני.

בעניין הגעוואלד, לא נוותר על זכותנו. השוואת תחזית בטל בשישים לתוצאות האמת בהחלט מצדיקה זעקה משלנו. על-פי הגישה המדעית, כאשר הינך מאמת/ת תיאוריה המבוססת על שורת הנחות מול מאגר נתונים אמפירי - ונכשל/ת בכך - פירושו של דבר שמאגר הנתונים היה שגוי או לוקה בחסר, או שהנחות המודל היו שגויות. או שניהם. לטעמנו, במקרה של בחירות 2015 מדובר באפשרות האחרונה. 

מה היו הגורמים לכישלון הקולקטיבי בניבוי תוצאות בחירות 2015? מהם הלקחים שניתן ללמוד מכך? מדוע כשלה תחזית בטל בשישים? ומה לגבי העתיד? בואו נסכם בקצרה...

השוואת תוצאות הסקרים האחרונים לתוצאות האמת מעלה בעיקר גיחוך. בעזרת חישוב מהיר של השגיאה הכוללת ניתן אמנם לסמן את מכון טלסקר בקצה החיובי של הספקטרום, ואת קמיל פוקס בקצה השלילי (תחזית בטל בשישים נמצאת איפשהו במקום רע באמצע), אך הסקרים כולם כל-כך רחוקים מתוצאות האמת, שלמספרים אלו אין חשיבות של ממש (מה גם שאין בידנו עדיין את התוצאות המלאות אחרי ספירת המעטפות הכפולות), ולכן מוטב לדלג הישר לשלב המסקנות. מדוע, אם כן, הסקרים הסופיים היו כל-כך רחוקים מתוצאות האמת?

סיבה אפשרית אחת היא איכות הסקרים. כפי שהסברנו בפוסטים שונים במהלך השבועות האחרונים, בסקרי 2015 ניתן היה לזהות בנקל מספר כשלים מובנים. ראשית, אוכלוסיות שונות כלל לא נדגמו כהלכה מסקר לסקר, כפי שהדגמנו בניתוח הסטטיסטי שערכנו לגבי הרשימה המשותפת ויהדות התורה. שנית, הסקרים היו דומים מאוד זה לזה ולקו בעדריות מובהקת, הרבה מעבר למצופה מבחינה סטטיסטית, ובאופן חמור משמעותית לעומת מערכות הבחירות הקודמות. שלישית, מהתמקדות בתוצאות עבור מפלגות ספציפיות, כמו מפלגת יחד לדוגמא, עלתה ההשערה שהסוקרים התערבו בתוצאות הסופיות ואילצו את המפלגה לעבור את אחוז החסימה, ככל הנראה מחשש לחריגה מהעדר (בסופו של דבר, מפלגת יחד נותרה מחוץ לכנסת ה-20). מיותר לציין שתופעות אלה משליכות על היכולת שלנו להעריך כראוי את השגיאה בסקרים, שאינה מסתכמת במקרה כזה בטעות דגימה סטטיסטית בלבד. ניתן לסכם בכך שהסקרים היו רחוקים מלספק "מדגם אקראי מייצג של כלל האוכלוסיה בישראל, ובו טעות דגימה מירבית של 4% בקירוב (תלוי בגודל המדגם)". במבחן המעשה, נראה שכמעט אף מילה במשפט האחרון אינה נכונה.

אפשרות נוספת לפער בין תוצאות הסקרים לתוצאות האמת (שאכן נשמעה בכלי תקשורת רבים) היא שהסקרים שיקפו נאמנה את דעת הקהל כהוויתה לפני יום שישי ה-13, אך זו השתנתה מן הקצה אל הקצה בארבעת הימים שנותרו עד יום הבחירות. זהו תירוץ פשוט וקל, אולם הוא לכל הפחות לא מספק. על-פי הודאתה של מינה צמח, למשל, סקרים שערכה ביום ראשון ושני הראו פער של 2 ו-2.5 מנדטים בהתאמה בין המחנה הציוני לליכוד. האם אנחנו מתבקשים להאמין שפער של יותר משני מנדטים בכיוון אחד התהפך לפער של שישה מנדטים בכיוון השני, תוך 24 שעות? 
מעל לכל, הנימוק שלעיל אינו מהווה הסבר לשגיאה האחידה בתוצאות המדגמים שנערכו במהלך יום הבחירות. וכאן אנו מגיעים לתובנה משמעותית נוספת. כפי שמוקבל ללמד בשיעורי המעבדה הראשונים בתיכון, השגיאה בניסויים אמפיריים כוללת מרכיב של שגיאה שיטתית ושל שגיאה סטטיסטית. מקובל לחשוב שהשגיאה הסטטיסטית היא הגורם המכריע בסקרי בחירות, ושעל-פי-רוב היא מאפילה על זו השיטתית. בנוסף, שגיאות שיטתיות צפויות להשתנות מסוקר לסוקר, ולהתמצע בניתוח-על של סקרים מאת סוקרים שונים.

חשיבות הכשל של תוצאות המדגמים בערוצי הטלוויזיה היא בחשיפתה של השגיאה השיטתית של הסוקרים (נזכיר שארבעה מבין ששת הסוקרים המרכזיים של בחירות 2015 לקחו חלק בעריכת סקרי המדגם: מכון פאנלס פוליטיקס בערוץ הכנסת, מינה צמח ומנו גבע בערוץ 2, קמיל פוקס בערוץ 10, ומכון טלסקר בערוץ 1). סקרי המדגם מבוססים על מדגם סטטיסטי רחב בהרבה מזה של הסקרים הבודדים במהלך מערכת הבחירות, ונהנים גם מהחופש שיש לסוקרים לבחור היכן בדיוק להציב את קלפיות המדגם (או סוקרי היציאה מהקלפיות) וכתוצאה מכך השגיאה הסטטיסטית במדגמים צפויה להיות פחותה בהרבה לעומת סקרי הבחירות הרגילים. על כן, אם בארזים נפלה שלהבת, בדמות הערכת-חסר של מפלגת הליכוד בשניים-שלושה מנדטים והערכת-יתר דומה למחנה הציוני לעומת תוצאות האמת, יהיו הגורמים לכך אשר יהיו, ישנו סיכוי סביר שאותו כשל שיטתי היה מובנה במתודולוגיה של הסוקרים, ונכלל גם בסקרי הבחירות הרגילים. כלומר, בהחלט ייתכן והמצב האמיתי בסוף השבוע שלפני יום הבחירות היה למעשה של שיוויון בין המפלגות הגדולות, במקום פער מובהק של עד ארבעה מנדטים. במובן הזה, (כשלי) הסקרים תרמו מאוד ביצירת המציאות שלא איחרה לבוא, והתבטאה בקריאה לדגל של המחנה הלאומי להתייצב מאחורי המפלגה המובילה בגוש, ולנסות "לצמצם את הפער", כפי שחזר והפציר ראש הממשלה, עד לשלהי יום הבחירות עצמו. בדיעבד, לא ברור שהיה פער לצמצם מלכתחילה. בהסתכלות קדימה, נשאלת השאלה אם החוק האוסר על פרסום סקרי בחירות בארבעה הימים האחרונים של המערכה, מחשש להשפעה מוגזמת על דעת הקהל, אכן עושה את תפקידו כמצופה.

מה לגבי תחזית בטל בשישים? כפי שהסברנו בפוסטים שונים, המודל בבסיסה של התחזית כלל שורת הנחות לגבי משתנים חיצוניים, שהתווספו לניתוח-על של תוצאות הסקרים הגולמיות. אחת ההנחות המרכזיות במודל היתה שהמגמות האחרונות המסתמנות בסקרים מהוות אינדיקציה למה שעשוי להתחולל בימים שנותרו מפרסום הסקרים האחרונים ועד יום הבחירות. הנחה זו נחלה בבחירות 2015 כישלון חרוץ (נציין שגם בבחירות 2013 היא לא סיפקה מענה ראוי בזמן-אמת). המגמה החשובה ביותר לקראת הסיום - מגמת ההתחזקות של הליכוד (בעיקר על חשבון מפלגות הלוויין בגוש הימין) - לא נראתה כלל בסקרים האחרונים ולא ניתן היה לנבא אותה ביום שישי ה-13 על-פי תוצאות הסקרים דאז. 

במבט לאחור, חשוב להזכיר שבסיכומו של דבר, בבחירות 2015 לא היה כמעט שום שינוי בגודל הגושים הפוליטיים. על-פי תוצאות האמת, גוש הימין עלה במנדט ל-44 מנדטים, המפלגות החרדיות איבדו 5 מנדטים (עקב סכסוכים פנימיים) ומונות כעת 13 מנדטים ביחד, המרכז החילוני נותר על כנו עם 21 מנדטים בסה"כ, ואילו גוש השמאל התחזק ל-42 מושבים בכנסת, בעיקר הודות לגידול במנדטים של הרשימה המשותפת, מ-11 ל-13, בנוסף למנדט אחד בודד שגרף אליו המחנה הציוני. כך שניתן לומר שאין הרבה חדש תחת השמש. 

לפני המילה האחרונה, ברצוננו להודות לאלפי הקוראים של הבלוג, ששבו אל הפוסטים שלנו מידי שבוע ואף חלקו עמנו תובנות מעניינות רבות משלהם. העבודה על הבלוג נעשתה באופן חופשי, אובייקטיבי, וללא מטרת רווח, מלבד הסיפוק (הרב) הנובע מיצירת עניין בקרב הקוראים והנגשתה של הגישה המדעית-סטטיסטית באופן נהיר לקהל רחב ככל האפשר. נשמח מאוד לשמוע את תובנות הסיכום שלכם בתגובות למטה (וגם "חחחחחח" יתקבל בהבנה).

לסיכום, מה נוכל לומר לגבי העתיד? אנו מקווים שהוכחנו שניתוח סטטיסטי של תוצאות הסקרים יכול לנפק מגוון מסקנות מעניינות, אולם להבא אולי מוטב יהיה להשאיר את התחזיות בצד ופשוט לתת לעובדות לבלבל אותנו.

43 תגובות:

  1. תגובה 1 מתוך 2: למה כשלו הסקרים?
    לי יש השערה שמדובר ב-Shy Tory effect חזק. האפקט המדובר קיבל את שמו בעקבות הניצחון המפתיע של השמרנים בראשות ג'ון מייג'ור בבחירות בבריטניה בתחילת שנות ה-90. ההערכה אז הייתה שמצביעים התביישו לומר לסוקרים שהם יצביעו לשמרנים (Tories), אבל הצביעו להם בפועל בקלפי.

    קמפיין ה"רק לא ביבי" הענקי (והדי טפשי, יש לומר) בתקשורת, עם כל הדיבורים הבלתי-פוסקים על השחיתויות הקטנות אצלו בבית (כשכולם זוכרים שהיו שחיתויות גדולות אצל קודמיו מכל המפלגות...) יצר Shy Tory effect עצבני במיוחד. מצד אחד מצביעי ימין חשו שהם מתלכדים סביב ראש המחנה (במידה של אי-נחת), אבל מצד שני לא הרגישו שהם יכולים לחלוק את הבחירה הזאת עם זרים שמתקשרים לשאול שאלות בטלפון.

    השבמחק
  2. תגובה 2 מתוך 2: למה כשמאלני אני מרוצה מתוצאות הבחירות:
    * מרזל שתה הרבה קולות ונשאר בחוץ.
    * הבית היהודי איבד ארבעה מנדטים.
    * הליכוד התחזק על חשבון שניהם, אבל איבד מנדטים לכחלון.
    * יש עתיד איבדו מנדטים לטובת העבודה.
    * הרשימה המאוחדת הגדילה את כוחה (המשותף) בשני מנדטים.

    בקיצור, כל המפה הפוליטית זזה בכמה מנדטים שמאלה. וזה שביבי נשאר ראש ממשלה היה ברור מראש לכל מי שעיניו בראשו. את מפת הגושים הסקרים דווקא קראו נכון: היחלשות לימין המובהק עם כחלון (שהוא ימין מובהק, אבל קצת פחות) כלשון המאזניים. מה שהם לא קראו—וזאת הייתה הפתעת הבחירות החיובית מאוד בעיניי—הוא התזוזה הנחרצת מרכזה של גוש הימין.
    בקיצור, כשמאלני, אני מרוצה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימי19/3/15 19:04

      תגיד, האמת, קרה לך פעם בחיים שלא היית מרוצה? (אני שואל מתוך קנאה וצרות עין)

      מחק
    2. כן, מן הסתם. אבל זה נכון שחלק גדול מהתסכולים בחיים מפסיק לתסכל כשמזהים צפיות לא סבירות ולא רציונליות ככאלה מבעוד מועד. כל קמפיין החלפת ראש הממשלה היה ספין מופרך מהרגע הראשון. אם לא נפלת ברשת הזאת—לא היה לך עכשיו ממה להתאכזב.

      במידה מסוימת אפילו אפשר לנשום לרווחה. כי במצב הנוכחי יש סיכוי שתיחסך מאתנו זחילתם החוזרת של לפיד, הרצוג ולבני לחיכה של ממשלת נתניהו הרביעית (מה שהיה צפוי שיקרה אילו תוצאות הבחירות בתוך גוש הימין היו קרובות יותר למה שהסקרים ניבאו).

      כמובן, אם היא תיחסך מאתנו זה כי נתניהו לא ירצה אותם (ואולי אולי כי האגף השמאלי במפלגת העבודה יחשק את הרצוג), לא כי הם לא ירצו לזחול...

      מחק
    3. תיקון עצמי: התכוונתי "לחיקה", לא "לחיכה". אבל כשחושבים על זה, "לחיכה" יוצא אפילו יותר מוצלח ;-)

      מחק
    4. "מרכז" זה פיקציה. אין דבר כזה.
      יש עתיד הם שמאל לכל דבר, וכולנו הם ימין.
      כחלון היה ונשאר ליכודניק בכל רמ"ח איבריו.
      בנושא המדיני לפיד ולבני הם תאומים סיאמיים, בזכוכית מגדלת אפשר לראות הבדל קטנטן: לפיד לא סוציאליסט.
      לפיד היה מאד רוצה להוביל את השמאל,
      אבל גם הוא וגם בשמאל יודעים שללא כניעה מוחלטת לתכתיבים הפלשתינים לא יהיה איתם הסכם ולכן הוא לעולם לא ייבחר לר"מ.

      מחק
  3. אנונימי19/3/15 14:00

    כמדומני שאומרים גיוואלד ולא גיוועלד. טעות נפוצה בכל כלי התקשורת.

    לכו למאה שערים ותשמעו שצורחים גיוואלד ולא גיוועלד.

    השבמחק
  4. אנונימי19/3/15 15:43

    אולי צריך לשנות את המודלים הסטטיים ולחשוב על התמריצים. התמריץ העליון של מצביע הוא האפשרות לקבוע מי יהיה ראש הממשלה. התמריץ המשני שלו הוא להשפיע על מדיניות כלכלית-חברתית-דתית. ההתנהגות בבחירות שבהן לא ברורה זהות ראש הממשלה מונעת מהתמריץ הראשי, בעוד שההתנהגות בבחירות שבהן ברורה זהות ראש הממשלה (כמו הבחירות הקודמות) מונעת מהתמריץ המשני. לכן גם ציפי הצליחה בזמנו לסחוף את כל השמאל אחריה, בעוד שבבחירות הקודמות דבר לא מנע מלפיד להצליח (ומהגימלאים להצליח ב-2006).

    עם זאת, צריך לשים לב שהמצביעים מאוד אינטליגנטיים ויודעים גם לשקול שיקולים מתוך ראיה רחבה. מצביעי מרצ הבינו שאם מפלגתם לא תעבור אחוז החסימה לא תצא מכך שום טובה לראש הממשלה הפונציאלי בוז'י ולקחו זאת בחשבון.

    השבמחק
  5. אנונימי19/3/15 16:21

    גיבורים! תודה על שעות של הנאה

    השבמחק
  6. אנונימי19/3/15 17:43

    תודה רבה לכם מרקוס וקובץ.

    אכן, מדע הסטטיסטיקה יכול להיות "בטל בשישים" בחיזוי בחירות. כהנמן וטברסקי כבר קיבלו על כך את הנובל. אמנם בהקשר של ההשלכות של הטיות חשיבה על שוק ההון, אך "התנהגות השוק" של המצביעים דומה בחוסר היכולת לנבא אותה באופן מדויק. לכל בני האדם ישנן הטיות מובנות בבואם לקבל החלטות. על אחת כמה וכמה, כאשר חלקם של המצביעים מונעים מתוך פחד או הפחדה.
    המודל של בטל בשישים מתייחס לזה, והציע כאפשרות את הליכוד כ"הפתעת הבחירות".

    הערה לתמיר- המצביעים לא מאוד אינטליגנטיים. לא כולם בכל אופן. אינטליגנציה מתפלגת בעקומת פעמון. זכות הבחירה ניתנת לכל האזרחים מעל גיל 18, בכל רמת אינטליגנציה.
    עם זאת, ברור כי קוראי בלוג זה וכותביו מאד אינטליגנטיים :)

    השבמחק
  7. היה כיף לעקוב אחריכם. כמעט והייתי אומר שחבל שאין בחירות כל שנה...

    השבמחק
  8. הסיבה הרבה הרבה הרבה יותר פשוטה:
    קלפיות המדגם נסגרו בשעה 20:00 או 20:30.
    בשעות 20:00 - 22:00 הצבענו ככה:
    2.4% הצביעו בשעות האלה ב-2013.
    6.6% הצביעו בשעות האלה ב-2015.
    זו גדילה של פי 2.75! כלומר עליה מטאורית ובלתי סבירה בעליל בשיעור של 175%!!!!!

    הסיבה?
    בשעה 18:48 העלה ביבי את הוידאו שמזהיר מפני אובדן שלטון הימין בגלל המפלגה הערבית. משם והלאה אחוזי ההצבעה נסקו.

    עוד על הסיבות האמתיות לכישלון הסקרים והמדגמים כאן:
    https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152967615333961&set=a.500315138960.264721.536033960&type=1&theater

    השבמחק
    תשובות
    1. ובואו נזכור שאחוזי ההצבעה הכלליים בבחירות האלה היו גבוהי בפאקינג 8.55% מלפני שנתיים, וכל הגדילה קרתה בשעות 18:00 - 22:00, כלומר בסמוך לפרסום הוידאו של ביבי, שגם נשלח למאות אלפי אנשים בסמס.
      עד אז האחוזים היו דווקא נמוכים מלפני שנתיים.
      אין לגדילה המוזרה והפסיכית הזו שום הסבר מלבד הוידאו של ביבי. זה מה שניצח את הבחירות, ולא שום דבר אחר.

      מחק
    2. מצוץ מהאצבע...

      מספר המצביעים בשעתיים האחרונות של הבחירות הפעם לא היה גבוה בהשוואה לבחירות קודמות (יחסית לאחוז הכללי). ב-2013 המספר הזה היה נמוך באופן חריג. תשוו למערכות הבחירות שלפני כן.

      העלייה באחוז ההצבעה גם הובילה, כמו שהסברתי לעיל, לתזוזה שמאלה של המפה הפוליטית, ולא לתזוזה ימינה.

      הוידאו המדובר, אגב, גם פורסם הרבה לפני שש וחצי בערב, וסרטון אחד (שכמה אנשים כבר הספיקו להיחשף אליו?) לא מנצח בחירות.

      בקיצור, חפשו תירוצים טובים יותר להבא.

      מחק
    3. סרגיי, בוא נבדוק את הטענות שלך אחת אחת:
      1. עד לשעה 18:00, דפוסי ההצבעה השנה היו כמעט זהים לאלו של 2013, עם חריגות של מקסימום 2%. לא השתנה שום דבר מהותי בין השנה ללפני שנתיים, אז אין שום הסבר לפער האדיר ב-4 השעות האחרונות. אם יש לך הסבר אלטרנטיבי, כולי אוזן.
      2. אתה מוזמן להכנס לפייסבוק של ביבי. הוידאו פורסם אצלו בדיוק בשעה 18:48. הנה לינק: https://www.facebook.com/video.php?v=10152779622917076
      3. זה כמובן לא התחיל ב-18:48 אלא בשעות הצהריים, אבל זה היה אירוע השיא. וזה לא רק וידאו, אלא מערך משומן של סמסים, טלפונים ופה-לאוזן. וזה לא רק ביבי אלא גם בנט וליברמן, וגם אתר NRG ואתר ערוץ 7. קמפיין יום הבחירות של הימין סבב כולו סביב הנושא הזה.
      4. אחוזי ההצבעה הכלליים עלו השנה ב-8.55% ביחס ל-2013. פער של 10 מנדטים. אם יש לך הסבר מניח-דעת לפער עצום כל-כך (ולא הסבר לגבי מצביעי שמאל וערבים, כי הבחירות האלו כזכור הוכרעו בצורה די קיצונית לכיוון הימין), כולי אוזן.

      מחק
    4. באתר "הארץ" הוידיאו הזה כיכב בכותרת ראשית בשעות הצהריים. עד 2 בצהריים כל כלי התקשורת כבר פרסמו את דבר הקלטת, ותגובות של אחמד טיבי שטען שאחוז ההצבעה דווקא נמוך מהצפוי (גם ספין). דווקא הפרסום בפייסבוק של נתניהו הוא נקודת המוצא שלך?

      אין שום צורך להסביר את מספר המצביעים המשמעותי בשעות האחרונות של יום ההצבעה השנה. אם כבר, צריך להסביר את המספר הקטן בשעות האחרונות ב-2013. זה הנתון החריג. בכל מערכות הבחירות בעבר מספר המצביעים בשעות האחרונות היה גבוה, לא פעם גבוה מאשר הפעם, ואף גבוה מאשר בשאר היום. אם כבר, דווקא אחוז ההצבעה בשעות הבוקר (לפני 10) היה הפעם גבוה במיוחד, לא בשעות הערב.

      אגב, כל הנתונים הללו הם נתונים מדגמיים עם שגיאת דגימה משמעותית. האחוז הסופי שדווח ביום הבחירות היה 71.8%, כמדומני. האחוז האמתי היה בסופו של דבר די הרבה מעל 72%. הנתון הרציני הוא שאחוז ההצבעה הכללי הפעם היה גבוה במידה ניכרת מאשר בכל העשור האחרון. את החלוקה לפי שעות צריך ממילא לקחת בהרבה מאוד עירבון מוגבל.

      דבר אחרון: התיאוריה שלך מציעה וודו ולא הסבר רציני לתופעה שאתה לכאורה מנסה להסביר. נתניהו הפיץ את הסיפור על "ערבים באוטובוסים" עוד מיום מסיבת העיתונאים המצחיקה ההיא על V15. הטענות הללו זכו לחשיפה עצומה בכל כלי התקשורת. זה לא הזיז את הסקרים במילימטר. ההיתלות שלך בווידיאו הזה היא אפילו לא בדיחה. זו דוגמא לחשיבה מאגית, שמבלבלת בין כל צירוף מקרים קלוש (במקרה הזה אפילו לא ממש היה צירוף מקרים) לבין קשר סיבתי.

      מחק
    5. איך פורסם בצהריים, אם הוקלט רק בערב, לאחר שוועדת הבחירות סרבה לאשר שידור מסיבת עיתונאים?
      ראה כאן:
      http://www.bizportal.co.il/general/news/article/404644
      או כאן:
      http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1115991

      מחק
    6. ועברתי על נתוני כל מערכות הבחירות האחרונות.
      השנה הצביעו בין השעות 18:00 ל- 22:00 17.7% מבעלי זכות הבחירה.
      מאז 1999 לא היו אחוזים כאלה, ואין מה להשוות בין מה שקרה ב-99 ולפניה (עם אחוזי הצבעה שנשקו באופן קבוע ל-80%) למה שקרה אחריה.

      אני לא טוען שזה רק הוידאו הזה, או שהתופעה הזו קרתה רק ב-4 השעות האחרונות. אני טוען שהמסר הזה פומפם לאורך כל שעות היום, והוא זה שהכריע את הבחירות, ואני טוען שהמסמר הסופי ננעץ בשעות האחרונות.
      זה מסביר גם איך טעו כל הסקרים וגם איך טעו המדגמים.

      מחק
    7. והחשיבה שלי ממש לא "מאגית". אני נשען על סדרה של נימוקים ונתונים אמפיריים:
      1. סטיה עצומה בין תוצאות הסקרים של שבוע לפני הבחירות לתוצאות האמת, שהיא הרבה מעבר לטווח הסטיה הסטטיסטית, שלא נחזתה במגמות ההצבעה (כולל לא כאן באתר) ושלא ניתן לה עדיין שום הסבר מניח את הדעת.
      2. סטיה עצומה בין תוצאות המדגמים לתוצאות האמת, שגם לה לא ניתן הסבר משכנע.
      3. דיווח של מכוני הסקרים עצמם על סחף בקלפיות המדגם לעבר הליכוד, החל משעות הצהריים וביתר שאת בשעות הערב.
      4. הודאה של מכוני הסקרים, לאחר פרסום תוצאות האמת, שהם לא יכלו לצפות את מה שקרה אחרי סגירת קלפיות המדגם ב-20:00.
      5. פרסומים במהלך כל היום, בפייסבוק, בסמסים ובטלפונים, בנוסח כמעט זהה שמזהיר מהערבים. אפילו אני קיבלתי סמס שמזהיר אותי מהערבים.
      6. עליה חדה באחוזי ההצבעה בשעות הערב, לאחר שבמהלך כל יום הבחירות הנתונים היו כמעט זהים לבחירות 2013. גם לנתון זה אין שום הסבר מניח את הדעת.
      7. נתוני הצבעה גבוהים בשעות הערב לא רק ביחס לבחירות 2013, אלא ביחס לכל מערכות הבחירות מאז 1999.
      8. עליה חדה באחוזי ההצבעה הכלליים, שעל פי תוצאות האמת באה ככל הנראה בעיקר מימין, גם היא ללא הסבר מניח את הדעת.
      9. ניצחון סוחף של הליכוד, שמוטט לא רק את השמאל אלא גם את בנט וישי, כלומר את אנשי הימין הקשה.
      10. קורלציה בין זמן פרסום הוידאו של ביבי לזמן שבו אחוזי ההצבעה החלו לטפס.

      אני חושב שבפירוש אפשר לקבוע מ-10 הנתונים האלה, במידה רבה של ודאות, שקמפיין יום-הבחירות של הליכוד הוא זה שנתן לו את הניצחון, הוא זה שהביא את מצביעי הליכוד לקלפי, הוא זה שהביא לעליה באחוזי ההצבעה, הוא זה שמשך מצביעי ימין קשה לעבר הליכוד (והפיל את יחד והבית היהודי), הוא זה שיצר את הפער בין הסקרים למדגמים והוא זה שיצר את הפער בין המדגמים לתוצאות האמת.
      כשתיאוריה אחת פותרת את כל הנתונים הלא מוסברים, לא קוראים לה "מאגית", אלא סבירה והגיונית.

      מחק
    8. ודבר נוסף:
      יש הבדל גדול בין ההזהרות של ביבי על קמפיין V15 לפני יום הבחירות, שהתריע ממה שעלול לקרות, לבין הקמפיין ביום ההצבעה עצמו, שהזהיר ממה שלכאורה קורה ממש עכשיו, ובצורה הרבה יותר קיצונית. הקמפיין הזה פרט על הנימים הכי גזעניים בחברה הישראלית, וגרם לאנשים לפחד שהנה הנה הערבים גונבים לנו את המדינה, ואנחנו חייבים להציל אותה.

      מחק
    9. והתיאוריה שלי עומדת גם במבחן התער של אוקאם:
      היא נותנת הסבר פשוט מאוד לכל הסטיות והתופעות המוזרות. יש בה למעשה רק רכיב אחד: הישראלים הצביעו ביום הבחירות בניגוד לכל התחזיות, הסקרים והמדגמים, בגלל הקמפיין של הליכוד ביום הבחירות.

      במקום להאשים את מכוני הסקרים, את הקמפיינרים, את התקשורת המגויסת ואת האתר הזה, במקום לטעון שיש פה איזו קונספירציה אדירה או הצטרפות נסיבות לא ברורה, הטענה שלי אומרת את הדבר הכי פשוט והגיוני: יום הבחירות היה שונה מהתחזיות, בגלל מה שהתרחש באותו יום.
      אין הסבר פשוט מזה.

      מחק
    10. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
    11. דיברתי על 18:00 - 22:00, לא 20:00 - 22:00.

      מחק
    12. אולי ראית וידאו אחר.
      את הוידאו שעליו אני מדבר, ביבי הקליט אחרי שבשעה 17:00 סירבה ועדת הבחירות לשדר מסיבת עיתונאים שלו. והוידאו הזה מתחיל עם התבכיינות מגוחכת של ביבי על זה שלא נותנים לו לדבר, בניגוד לציפי ובוז'י.

      מחק
    13. ודבריי האחרונים לא סותרים את מה שאמרתי, הם מרחיבים אותם. הקמפיין הזה רץ לאורך כל היום, והגיע לשיא בשעות הערב.

      מחק
    14. בדיוק באתי קצת לתקן את הפוסט הקודם שלי (הבחנתי שאתה מדבר על נתונים מ-18:00 ולא מ-20:00), וכבר הספקת להגיב. אני, אגב, אחריי התגובה הזאת מפסיק את חלקי בדיון. הזמן קצר, וממילא לא יהיה לי חיבור אינטרנט למשך כמה ימים.

      מכל מקום, הנה גרסא ערוכה של ההודעה שמחקתי:

      על הגזענות של הקמפיין הזה אין לנו ויכוח. על האפקטיביות שלו—יש גם יש.

      לפי הטבלה כאן: http://www.bechirot20.gov.il/election/about/Pages/Hours_section_turnout.aspx, הנתון לשעות 18:00–20:00 היה 15% ב-2003, 16.2% ב-2006, 14.9% ב-2009 — בכל המקרים מדובר בבחירות עם אחוזי הצבעה כלליים נמוכים במידה משמעותית משל הפעם. אם כך, הנתון של 17.7% לא חריג משום בחינה.

      וכאמור, ראיתי פריים מהוידאו הביזארי הזה [כן, הזה. לא זכור לי שהיו שניים שבהם הוא אמר ש"הערבים באים\נעים בכמויות", וגם האמירה הזאת צוטטה בכל הידיעות] של ביבי במו עיניי מככב בראש אתר "הארץ" בסביבות אחת בצהריים. אם ב"הארץ" הצליחו להשיג ולפרסם תמונה מוידיאו שטרם הוקלט—זה הישג עיתונאי יוצא דופן :-) אבל ממילא דבריך האחרונים סותרים את כל התיאורייה שהצעת בהתחלה (כי המסר הופץ גם לדבריך הרבה קודם), אז מיצינו.

      [ואם לא ברור לך למה הם סותרים, ולא מחזקים, אז עזוב...]

      מחק
    15. טוב, עזבתי...

      מחק
    16. בעצם לא עזבתי.
      אם משווים את ה-17.7% של השנה לנתון הכי גבוה שנתת - 16.2% ב-2003 (למה דווקא), מדובר עדיין על גדילה בשיעור של 9.25% בכמות המצביעים בשעות אלו. גם זה לא מעט. אם משווים את זה לממוצע כל השנים מאז 2001, זה כמובן גדל משמעותית. אם משווים את זה לבחירות הקודמות, תוך שלוקחים בחשבון שעד לשעה הזו ההצבעה התנהלה באופן כמעט זהה, זה גדל בצורה לחלוטין בלתי סבירה. אם לוקחים בחשבון שאחוזי ההצבעה הסופיים השנה עלו ב-8.55%, ושכל הגדילה הזו - 100% ממנה, קרתה ב-4 השעות האחרונות, אפשר לסגור את הנושא מבחינתי.

      לגבי הוידאו: אני מדבר על וידאו אחר. היה אחד קצר ומתון יחסית בשעה 12:23 ואחד ארוך ופסיכופטי לגמרי בשעה 18:48. ממליץ לך לראות אותו, אתה בטוח תהנה.

      לגבי סתירה או חיזוק:
      אולי לא ניסחתי מספיק טוב את הטענה שלי: אני לא טוען שכל ההפרש נוצר ב-4 השעות האחרונות. אני טוען שחלקו נוצר כבר משעות הצהריים, בעקבות אינספור סטטוסים וסמסים (ביניהם גם הוידאו שעליו אתה מדבר) ורובו בשעות הערב (לאחר פרסום הוידאו השני).

      הקמפיין נמשך יום שלם, לא 4 שעות, ותוצאותיו השתקפו כבר בתוצאות המדגמים. הוידאו השני היה המסמר האחרון, והשפעתו השתקפה בהם הרבה פחות.

      מחק
    17. ואני אסביר שוב למה הוידאו השני השפיע יותר להערכתי: הוא לא הזהיר מפני מה שעומד לקרות בהמשך היום, אלא מפני מה שכבר קרה לכאורה במהלך היום.
      אם נסכם את מה שנאמר שם, זה הולך בערך ככה:

      סותמים לי את הפה ולא נותנים לי לומר לכם כלום! הם לא רוצים שתשמעו את זה! הפסדנו את המדינה לערבים ולשמאלנים בתמיכת כסף זר ועמותות שמאל! איימן עודה רוצה להכניס אותי לכלא! הרשימה שלו תומכת בחמאס! בוז'י תלוי בהם! הוא יוותר להם על הכל! ורק אתם יכולים להציל אותנו!

      קח, תראה את זה, זה נאום מופלא:
      https://www.facebook.com/video.php?v=10152779622917076

      מחק
    18. אנונימי20/3/15 21:11

      הבחירות זויפו באופן מאורגן ובביצוע גאוני, נוספו כ- 400 אלף פתקי הצבעה פיקטיביים, מפוזרים היטב בין 11,000 הקלפיות. קמפיין הערבים באוטובוסים שהיה בהחלט יוצא דופן, שימש תפקיד כפול: הוא קרא למצביעים לצאת להצביע וסיפק הסבר מניח את הדעת לפער שבין תוצאות הסקרים לתוצאות האמת. הייתה הערכת חסר של האפקט של הקמפיין עצמו. תוצאות המדגמים בטלוויזיה היו כנראה קרובות מאד לתוצאות האמת האמיתיות. הפער בינם לתוצאות האמת המדווחות מוסבר בקלות ע"י זיופים מסיביים ע"י הצבעות פיקטיביות בדרכים שונות ובצורה מאורגנת היטב. אי אפשר להוכיח את זה וכל שמאלני שיגיד את זה ישר יגידו שהוא לא יודע להפסיד בכבוד ושהוא לא דמוקרטי (קצת אירוני, אם יש סיכוי שהטענות נכונות) ולא מקבל את הכרעת העם. לאף אחד לא יהיה גם אומץ לקרוא לחקירה יסודית בעניין. סדר היום עובר הלאה. בכל מקרה השמאל רגיל להיות לוזר, קל לו להאמין שהוא הפסיד ולהאשים בעיקר את עצמו. זה אולי נשמע כמו תאוריית קונספירציה מופרכת, אבל האם ייתכן שיש בזה משהו? מובן שאם מישהו יחקור את הנושא ברצינות, צפויה לו גם סכנה גדולה. אם יש בדברים האלה ממש, המארגנים יעשו הכל, כולל הכל כדי להגן על הסוד.

      מחק
    19. התזה הזו נראית פשוטה ומתאימה בגלל שכמה עובדות סותרות הושמטו.

      א. המדגמים דווקא דייקו מאוד בקשר לכמעט כל המפלגות האחרות חוץ מהליכוד ומהמחנ"צ. אם נשווה את מדגמי ערוץ 2 ו10 לתוצאות הסופיות נראה שכמעט אין שינוי בכל שאר המפלגות. (ערוץ 1 העביר את יחד, אם נתקן את זה, אני חושד שנקבל מדגם מדויק באותה מידה). אבל אם היה שטף מצביעי ליכוד בשעתיים האחרונות, היינו מקבלים ירידה *פרופורציונית* במנדטים של כל המפלגות יחסית למדגם.

      במילים אחרות, קול חדש לליכוד אינו מבטל קולות למפלגות אחרות, הוא מעלה את המודד, והיינו מצפים שכמה מפלגות שונות יאבדו מנדטים לליכוד. במקום זאת, המדגמים מדייקים כמעט לגמרי, חוץ מבשתי המפלגות האלו (ודווקא ליברמן או יהדות מקבלים מנדט יותר). זו תוצאה בלתי-אפשרית סטטיסטית במקרה שטף מצביעים משום-מקום. אם כך, הסיבה צריכה להיות שונה (כמו טעות במודל).

      ב. עליית הליכוד לוותה בירידה דרמטית של הבית היהודי וליברמן. די ברור (משיחות, מסקרים ואזכורים בתקשורת ע"פ חברי המפלגות עצמם) שבוחרים עברו ממפלגות האלו לליכוד.

      אבל ברגע שמקזזים את המעבר הנ"ל מהליכוד לא ברור שנשאר מקום לשטף מצביעים. אם נקח את תחזית ה"דב הישן" של פרוייקט 61 (שדייק בסופו של דבר יותר מבטל ב60), ונעביר 4 מנדטים מבנט ו2 מיחד, נקבל תוצאה לא שונה בהרבה מהתוצאה הסופית של הליכוד (מנדט אחד יותר).

      מחק
    20. בבדיקה מדוקדקת יותר, אני רואה שערוץ 2 דווקא הוריד מנדט ליהדות התורה, אבל כמעט דייק באשר לליכוד (28 מול 29). באופן הכללי, הבעיה המשותפת לכל המדגמים היתה הערכת יתר של המחנ"ת ולא הערכת חסר של הליכוד, ואת זה, תזת השטף לא יכולה להסביר.

      מחק
    21. אתם טועים, מתמטית.
      הליכוד הרוויח בשעתיים האלה כנראה בסביבות 3 מנדטים פלוס מינוס. אבל אני יכול להניח שהנהירה ההמונית הזו לא היתה כולה לליכוד, אלא לימין באופן כללי. אפשר להניח שהקריאה הזו לדגל הביאה גם קולות לבנט וליברמן. לא המון, אבל נגיד עוד מנדט. כלומר סה"כ 4 מנדטים לגוש הימין, שנגרעו מן הסתם מגוש השמאל.
      בגוש השמאל, המפלגה הגדולה ביותר (למעשה, כמעט חצי מהגוש) היא המחנ"צ, ולכן היא ספגה את הפגיעה הגדולה ביותר. חצי מ-4 זה 2, שזה בדיוק מה שהעבודה איבדה ביחס למדגמים.

      מש"ל.

      מחק
    22. ועוד משהו:
      אם מסתכלים על תוצאות כל המדגמים, רואים אכן סטיה קטנה עד בלתי-קיימת בכל המפלגות מלבד הליכוד והמחנ"צ. אלו היו תוצאות המדגמים:
      http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/684/170.html
      יש סטיות של מקסימום מנדט בודד לפה או לשם בכל המפלגות הקטנות, שהן גם במסגרת טעות הדגימה וגם במסגרת השינויים שיוצרים שברירי מנדטים (בעיקר כתוצאה מחישובי בדר-עופר).

      הפערים המשמעותיים היחידים הם 2-3 מנדטים שנוספו לליכוד (27-28 במדגמים מול 30 בסוף) מול 2-3 מנדטים שהופחתו מהמחנ"צ (26-27 במדגמים מול 24 בסוף). מלבד זה, המדגמים היו מדויקים עד כמה שניתן לצפות.

      ובכן, אומר זאת שוב:
      לפי הטענה שלי, המדגמים לא ספרו את השעתיים האחרונות (שעה וחצי במקרה של מינה צמח, אם אני זוכר נכון).
      הם פספסו את הנהירה לעבר גוש הימין ובעיקר לעבר הליכוד, שהתבטאה להערכתי בתוספת כוללת של כ-3-4 מנדטים לגוש (רובה כאמור בליכוד), ולכן גם את הירידה הזהה בגוש השמאל. הפער הזה, של 6-8 מנדטים, מסתדר יפה מאוד עם הפער באחוזי ההצבעה בין השנה לשנת 2013:
      ב-2013 הצביעו 2.2% מהעם, שהם 3.5% מכלל המצביעים. הפעם הצביעו 6.6% מהעם, שהם 9.1% מכלל המצביעים. הפרש של 5.6%, ששווים 6.72 מנדטים.
      מאחר שהמחנ"צ היא כמעט חצי מהגוש, ומאחר שיש לה גם הסכם עודפים עם מרצ שהקטין את כוחן המשותף, הירידה הזו מתבטאת בעיקר בתוצאה שלה. כל שאר המפלגות בגוש חוו ירידה של חלקיקי מנדטים, שממילא לא יכולים להתבטא במדגם.

      כל החישובים שלי הם כמובן בערבון מוגבל, כי אף אחד מהנתונים אינו מדויק וגם כי ברור שיש משתנים נוספים.
      ברור גם שמדובר בתאוריה פשטנית מאוד, שלא מנסה או יכולה להצביע על הסבר מושלם ומדויק, אלא רק על המגמות הכלליות ביום ההצבעה ובעיקר בשעות הערב.

      מחק
    23. תיקון קטן: לעניין חישובי בדר-עופר, המחנ"צ ומרצ נחשבים מפלגה אחת, ולכן מדובר על 29 מנדטים, מתוך גוש של 53 מנדטים. זה אפילו יותר מחצי.
      אם אכן מדובר על תנועה של כ-6-7 מנדטים בין הגושים בשעתיים האחרונות (3-4 שהלכו לימין, ובעיקר לליכוד, מול 3-4 שאבדו לשמאל) אין פלא שהירידה משתקפת בעיקר במחנ"צ. בתור למעלה ממחצית מגוש השמאל, המחנ"צ ספגה למעלה ממחצית מהפגיעה, כלומר סביבות 2 מנדטים, והמפלגות האחרות ספגו כאמור ירידה של חלקיקי מנדטים, שממילא אינה יכולה להשתקף במדגם.

      My theory is bullet proof, I tell you :)

      מחק
    24. * אם אני מבין נכונה, התזה היא שהודעות נתניהו הוציאו מצביעים שלא היו יוצאים ללא כן (אחוז הצבעה גבוה מהרגיל), ולא "מעבר מהשמאל לימין". כל מצביע מחנ"צ רציונלי היה אמור להבין שלא היתה שום אפשרות לממשלת שמאל ללא הערבים, ולכן הודעה שכזו לא אמורה היתה להשפיע עליו... אז השמאל לא "איבד מנדטים", אלא הימין כביכול קיבל מצביעים חדשים. השמאל לא מאבד קולות כאן - ההשפעה היחידה על מנדטי השמאל מתבצעת דרך המודד.

      * הסתכלתי באתר "הארץ" אשר מציג את הנתונים לפני קולות החיילים (שלא נכללו במדגמים עד כמה שידוע לי):

      http://www.haaretz.co.il/news/elections/1.2591062

      אפשר לראות התאמה כמעט מוחלטת, חוץ מבשתי המפלגות הגדולות. והסטייה הגדולה ביותר (למשל בערוץ 2) היא הערכת יתר של המחנ"צ, לא הערכת חסר של הליכוד.

      * עכשיו, לצרכינו הגוש הנגדי אינו 53, אלא 76 לכל הפחות (+כולנו והמפלגות החרדיות שברור שלא קיבלו קולות נוספים כאן), ואפשר לשאול אם אכן הבית וליברמן הרוויחו - כל מה שהמצביעים ידעו בשעות אלו הוא שהליכוד פיגר אחרי המחנ"צ, וסביר שהיה עוברים לליכוד גם כן. מכל מקום, מחנ"צ+מרצ הן פחות מחצי מהגוש הנ"ל, והיינו מצפים שיושפעו בפחות מחצי.

      * אם כבר, חוק באדר-עופר היה אמור להיטיב דווקא עם המחנ"צ ולהקטין מעט את הפגיעה במחנ"צ, כי הוא מעדיף את המפלגות הגדולות, כך שהיינו מצפים שהמחנ"צ תושפע בפחות מחצי.

      * אבל אנו רואים שהסטיה העיקרית היא במחנ"צ, גבוהה אפילו יותר מהסטייה בליכוד. זה לא מה שהיינו מצפים לקבל! לכן, טעות במדגם נראית לי סבירה יותר.

      מחק
    25. (הערה: כשהסתכלתי על התוצאות באתר הארץ בפעם הראשונה, ראיתי 29 לליכוד. זה בגלל שהמנדט הנוסף בא מקולות החיילים. מאז הארץ עדכן את האתר כך שהתוצאות הסופיות יכללו את קולות אלו, ותראו תוצאה מעט שונה ממה שראיתי, אבל הנקודה שכמעט כל שאר המפלגות תאמו למדגם עדיין נכונה, ועדיין הסטייה הגדולה ביותר היא עם המחנ"צ).

      מחק
    26. לפי התאוריה שלי, אפשר לחלק את מה שקרה ביום ההצבעה לשני חלקים:
      1. בין השעה 12:00 לשעה 18:48 - מנדטים של מצביעי ימין זולגים מבנט וישי לליכוד, בעיקר בגלל הוידאו הראון והסמסים שנשלחים בעקבותיו. אחוזי ההצבעה זהים ל-2013. תוצאה זו משתקפת במדגמים, שחוזים שוויון בין המפלגות הגדולות. מבחינת גוש השמאל, המדגמים קלעו פחות או יותר למה שהשתקף בסקרים, והסטיה היתה רק בגוש הימין, וספציפית בליכוד.
      2. בין השעות 18:48 - 22:00 - מצביעי ימין שבכלל לא תכננו להצביע מטים את התוצאה, מצביעים בהמוניהם לימין (בעיקר ליכוד, אבל לא רק) ולכן גורעים קולות מגוש השמאל כולו. אבדן הקולות לגוש השמאל מתבטא בעיקר במחנ"צ, כי היא מהווה חצי מהגוש. בשאר המפלגות ההפרש הזה מוריד חלקיקי מנדטים.

      אם יש בתאוריה שלי איזו סטיה, היא מהווה לא יותר ממנדט. זה כמובן לגמרי בטווח הסטיה הסטטיסטית ובתחום שבו פועלים הסכמי בדר-עופר.

      מחק
    27. אפילו יותר טוב:
      אם מתמקדים בשעות 20:00 - 22:00, כלומר לאחר סגירת קלפיות המדגם, יש לנו סביבות 7 מנדטים שהחליפו צד בין הגושים.
      בגוש הימין נוספו 2-3 לליכוד ועוד 1 לליברמן (הגיוני מאוד, בהתחשב בזה שהקמפיין שלו היה זהה לזה של ביבי, ואין יותר אנטי-ערבים ממנו).
      בגוש השמאל, המפלגות הקטנות איבדו שברירי מנדטים. המחנ"צ ספגה את רוב הפגיעה, בדמות 2-3 מנדטים, ועוד מנדט אחד נגרע ממרצ (שקיבלה אותו בחזרה בזכות החיילים).

      מחק
    28. 1. לא נראה לי שיש להשפעה החל מ12 הוכחה לכאן או לכאן. בהחלט יכול להיות שהזליגה הנ"ל קדמה ליום הבחירות, ולא קלטנו אותה בגלל שלא היו מספיק סקרים. כן יש טיעון שנתת שהמדגמים היו מדוייקים, ושהיה שטף לליכוד בקולות המאוחרים. גם כאן, קשה לדעת אם זה בגלל הסרט, או בגלל שקולות הליכוד באים מאוחר יותר (אפקט כזה אפשרי, למשל אם יותר אנשים שבחרו לעבוד באותו יום הצביעו ליכוד). מכל מקום, אינני שלם גם עם זאת מהסיבות שתיארתי קודם.

      2. נראה לי שפספסת את הנקודה השלישית שלי. אם ההשפעה היא רק דרך המודד, אז *כל* המפלגות שלא קיבלו את השטף ירדו. קול נוסף לליכוד מעלה את המודד, וזה משפיע גם על המפלגות שאינן פורמלית בשמאל, אבל לא קיבלו קולות נוספים. קשה לחשוב שהמפלגות החרדיות קיבלו קולות נוספים עקב הודעת נתניהו... זה אומר שהגוש הנגדי לצרכינו אינו 53, אלא לפחות 76. המחנ"צ+מרצ אינה חצי, אלא פחות מחצי כאן, אבל בעצם כמעט כל ההשפעה נופלת עליה. יכול להיות שהיו כמה אפקטים ביחד (למשל הערכת יתר של המחנ"צ + ההצעה שלך), אבל מכל מקום, לא נראה לי שנוכל להתקדם ללא נתונים נוספים, ו/או חישוב יותר מדויק כאן.

      מחק
  9. אנונימי20/3/15 01:32

    חח.
    הפעם במובן הצבאי החיובי.
    אתם חמודים.

    השבמחק
  10. דבר לא יעזור, השמאל לעולם לא יקח את הבחירות.
    רוב העם הוא ימני והמגמה הזו רק תתחזק כתוצאה מעלייה, מדמוגרפיה ומהטרור האיסלאמי המשתולל.
    לכל מי שמרגיש חנק בגרון לקרוא את המילים האלה, תזכרו שתמיד תוכלו להגר לברלין, ואם היא תתאסלם אז לקנדה או לפינה נידחת אחרת.

    השבמחק
  11. אנונימי1/2/19 09:11

    יאללה, בחירות חדשות 2019!

    גם אם לא הלך פעם קודמת, עדיין היה כיף...

    השבמחק