14.12.2012

40 יום לבחירות: מבט היסטורי חטוף


במהלך כל קמפיין בחירות, וביתר שאת בתקופה שבה חל איסור על פרסום תעמולה בכלי התשדורת, פוליטיקאים מכל רחבי המפה הפוליטית מקפידים להכריז שמערכת הבחירות הנוכחית היא יוצאת דופן בדורנו, וגם לעיתונאים ופרשנים רבים ישנה נטייה לגרוס כי המצב הוא חסר תקדים ולנפח את הסיפורים החדשותיים קצרי הטווח עד כדי אובדן פרופורציות. בכל יום מתפרסמים עשרות מאמרי דיעה לצד ראיונות עם ח"כים ומקורבים ומרוב מילים שנזרקות לאוויר, קשה לפעמים לשמור על נקודת מבט אובייקטיבית. 

בניבוי בחירות, מספר שווה אלף מילים. בינתיים, פחות משישה שבועות לבחירות, הצטברו בידינו כבר לא מעט מספרים, וזה זמן טוב לבדוק: האם המספרים מספרים תמונה דומה לפולמוס הפוליטי הגועש? 
בואו נביט יחד מספר שנים לאחור... 


מעניין לערוך השוואה בין תחזית בטל בשישים הנוכחית (המופיעה בצידו הימני של העמוד) שעודכנה לאחרונה היום, 39 יום לפני הבחירות הקרבות, למצב המקביל בשנים 2006 ו-2009, בדיוק 40 יום לפני הבחירות דאז, כפי שהתבטאה לדוגמא בשני סקרים שהתפרסמו בעיתון "גלובס"  (הראשון בביצוע מכון רפי סמית והשני מטעם מכון גיאוקרטוגרפיה בראשות פרופ' אבי דגני), שתוצאותיהם מופיעות להלן:


(חשוב לציין שסקר גלובס מ-2009 חורג במקצת מקבוצת הסקרים של אותה תקופה, שהתאפיינה באופן כללי בשונות גדולה בין התחזיות השונות. כאן המקום להדגיש את היתרון בניתוח-על, שמקטין מאוד את הרגישות לתנודות בסקרים. בימים הקרובים נפרסם פוסטים מיוחדים על מערכות הבחירות שלעיל ונראה כיצד ב-2009 תחזית בטל בשישים וכמוה התוצאות הסופיות היו שונות בתכלית.)
ממבט ראשון בגדלי הריבועים השונים בכל שלוש התמונות, המספרים דומים מאוד: המפלגה המובילה נושקת ל-40 מנדטים ואילו זו שאחריה חגה סביב ה-20. המפלגות הערביות והחרדיות מקבלות מספרים דומים בכל התרשימים וכך גם מפלגות הימין והשמאל המובהקות.

ההבדלים מתחדדים, לעומת זאת, כאשר מתמקדים בגושים :

ב-2006 וב-2009, 40 יום לפני הבחירות, התמונה בסקרים הבודדים עוד לא הוכרעה - אף אחד מהגושים לא עבר את רף 60 המנדטים. גוש הימין נטל את ההובלה בשני המקרים, אולם גוש המרכז נשף בערפו וגם גוש השמאל לא נותר הרחק מאחור. במצב כזה של חוסר הכרעה לגוש המרכז יש כמובן יתרון משמעותי מבחינת הסיכוי להרכבת קואליציה, בודאי כאשר הוא מורכב ברובו ממפלגה אחת גדולה ומאוחדת.

לקראת 2013, לעומת זאת, מסתמנת כבר עתה הכרעה ברורה לטובת גוש הימין, גם בסקרים הבודדים וגם לפי התחזית של בטל בשישים. מעבר לכך, בעוד שבשתי מערכות הבחירות הקודמות המפלגה שהובילה את גוש המרכז היתה מאוד דומיננטית ובתסריטים מסוימים יכולה היתה למשוך אליה חופן קטן של מפלגות משני הגושים הקיצוניים לצורך הרכבת קואליציה, נכון להיום המנדטים בגושי השמאל והמרכז מתפזרים בין מספר רב של מפלגות, וכושר המיקוח שלהן יורד בהתאם.

אם כך, האם בכל זאת התמונה לקראת בחירות 2013 הינה יוצאת דופן כפי שיטענו אנשי העט ומתמודדי העת?

התשובה, כך מתברר, היא חד-משמעית לא, ומספיק להביט רק עוד מערכת בחירות אחת לאחור כדי להיווכח בכך. למעשה, התמונה היום כמעט זהה לתוצאות הסופיות של בחירות 2003, אז ניצח גוש הימין בראשות אריאל שרון את הבחירות בפער ניכר (וקולות המרכז והשמאל המתון, כמו היום, התפזרו על-פני 4-5 מפלגות), כשפי שניתן לראות למטה: 

לסיכום, בטל בשישים ממליץ לקוראים שלא להחרות-להחזיק אחרי כותרות העיתונים, אלא פשוט להתמקד במספרים.

3 תגובות:

  1. שמאלני בארון15/12/12 00:56

    ליברמןהתפטר
    ליברמןהתפטר
    ליברמןהתפטר
    חכו חכו הכל עוד יכול לקרות...

    השבמחק
  2. אנונימי15/12/12 01:54

    טעות לספור את החרדים בגוש ימין

    השבמחק
  3. ב-2006, גם לפי הסקר של רפי סמית' שאתם מראים כאן, היה לגוש המרכז-שמאל 70 מנדטים ולימין 50 (וכך היה גם בתוצאות הבחירות). אז איך אפשר לקבוע: "ב-2006 וב-2009, 40 יום לפני הבחירות, התמונה בסקרים הבודדים עוד לא הוכרעה - אף אחד מהגושים לא עבר את רף 60 המנדטים." ???

    השבמחק