הפתעת הבחירות: חלק א' (תיאום ציפיות)

גורם ההפתעה בבחירות בישראל חוזר ומכה בסוקרים פעם אחר פעם בליל הבחירות. מודל מוצלח לניבוי תוצאות הבחירות חייב לתת לכך מענה, גם אם אין זו משימה פשוטה. בחלק א' של הפוסט נתאר בפירוט את הפתעות העבר ואת המרכיבים במודל הבייסיאני של בטל בשישים שפותחו במיוחד כדי להתמודד עם גורם ההפתעה, וננסה להעריך בשלב זה אילו הפתעות מסתמנות הפעם. בחלק ב', שיופיע לאחר פרסום התחזית הסופית של בטל בשישים לבחירות 2015, נדון במפורט בהפתעות שחוזה המודל לקראת יום שלישי הבא.

נתחיל מהפתעת הבחירות של 2013:

בתמונה מופיעות כל תוצאות הסקרים עבור יש עתיד ב-100 הימים האחרונים של מערכת הבחירות הקודמת. כרגיל, בימים שבהם התקבלה אותה תוצאה יותר מפעם אחת, מספר הפעמים שהופיעה מצויין לידה. בין הנקודות עובר הממוצע-הנע של שבעת הימים הקודמים, ובירוק ואדום מסומנות התוצאות של מינה צמח ושל קמיל פוקס לאורך המערכה. הקווים האנכיים בגרף מסמנים את השבוע האחרון ואת זה שלפניו. תוצאת האמת מסומנת אף היא ומוקפת בעיגול, וכך גם תחזית בטל בשישים (בדיעבד).

לשם השוואה, כך נראה הגרף המעודכן של יש עתיד בבחירות 2015:

לכאורה, בשני המקרים ניכרת מגמת התחזקות הדרגתית במהלך החודש האחרון, וממוצע הסקרים בשבוע שלפני הבחירות עומד על כ-12 מנדטים. אם כך, מדוע הפעם איננו חוזים ליש עתיד נסיקה עד ל-19 מנדטים, כפי שקרה ב-2013?

אילו הפתעות צפויות בבחירות 2015? מה קרה ב-2003, 2006, ו-2009? האם יכולות להיות הפתעות שליליות? וכיצד מחושבות המגמות במודל של בטל בשישים? בואו ונמשיך במסע בזמן...

נעים בזמן

עדכון: המספרים של תחזית בטל בשישים בגוף הפוסט נכונים ל-12.3 ב06:00. התחזית מימין ממשיכה להתעדכן מאז, עם פרסום סקרים נוספים.

שבוע לפני הבחירות, מעניין לבחון כיצד השתנו המגמות לאורך מערכת הבחירות האחרונה, וכיצד תפקדו הסוקרים השונים. תמונה אחת שווה אלף מילים, ובפוסט הזה יהיו הרבה תמונות...

נתבונן לדוגמא במחנה הציוני (לחצו על התמונה להגדלה):

בתמונה מופיעות כל תוצאות הסקרים עבור המחנה הציוני ב-90 הימים האחרונים של מערכת הבחירות. בימים שבהם התקבלה אותה תוצאה יותר מפעם אחת, מספר הפעמים שהופיעה מצויין לידה. בין הנקודות עובר הממוצע-הנע של שבעה הימים הקודמים, ובירוק ואדום מסומנות התוצאות של מינה צמח (ומנו גבע) ומכון פאנלס פוליטיקס לאורך המערכה. הקווים האנכיים בגרף מסמנים את השבוע האחרון וזה שלפניו.

ניתן להתרשם מכך שפיזור התוצאות עבור המחנה הציוני קטן מאוד (עדריות של סוקרים, כבר אמרנו?), ושבעוד התוצאות של קמיל פוקס מפוזרות מעל ומתחת לממוצע, אלו של מינה צמח (ומנו גבע) הן מעל הממוצע בכל אחד מהסקרים שפרסמה. אצל שני הסוקרים, מתחזק המחנה הציוני בשבוע האחרון במנדט אחד. בתחזית בטל בשישים עומד המחנה הציוני היום על כ-24 מנדטים.

(*) שימו לב שהתמונות בפוסט הזה כוללות רק סקרים שפורסמו באמצעי התקשורת המרכזיים. סקריו של מכון גיאוקרטוגרפיה עבור i24news וסקרי TRI בביזפורטל הוסרו מן הרשימה.

מה לגבי שאר המפלגות? לאלו סוקרים ישנן נטיות ברורות כשמדובר במפלגות מסויימות? בואו נביט בתמונות...

כצאן לטבח

כפי שתיארנו בתחזית 10 ימים לבחירות, פיזור התוצאות בסקרים השונים המתפרסמים באמצעי התקשורת הוא קטן עד מאוד. יש לזכור שסקרי בחירות אמורים להיות מבוססים על מדגם אקראי של האוכלוסייה. כפי שהסברנו בעבר, כאשר שואלים מדגם של 500 איש מתוך האוכלוסייה הכללית, ניתן לחשב מהי טעות הדגימה הסטטיסטית לכל מפלגה עפ"י מספר המנדטים שקיבלה בסקר, ויש לצפות שתוצאות הסקרים "ירקדו" סביב הממוצע בהתאם לטעות הזו, בניגוד למה שעולה מן הנתונים בסקרים של השבוע האחרון.   

אנחנו כבר קרובים מאוד ליום הבחירות, ובשלב הזה אפשר להפסיק להיתמם. ברור שסקר בחירות איננו מדגם אקראי טהור. אין הרבה מקום לספק בכך שהסוקרים השונים מבצעים מניפולציות במידע הגולמי שהם מפיקים מתשאול הנסקרים. כיצד לפלח את אחוזי המצביעים בקרב אוכלוסיות שונות ואיך לפענח את כוונות ההצבעה של המתלבטים הן רק שתי דוגמאות טריוויאליות להחלטות שהסוקרים נאלצים לבצע בהרכבתם את תוצאות הסקר. אבל אם כל סוקר היה עושה זאת בנפרד, בחדר סגור ובלי גישה לתקשורת, היינו מצפים להבדלים בין ההנחות של הסוקרים השונים, שרק היו מגדילים את פיזור התוצאות בין הסקרים!

אלא אם כן...

התופעה שאנו עדים לה מכונה עדריות (herding), והיא לא ייחודית לישראל (לניתוח של התופעה בבחירות לקונגרס בארה"ב מאת נייט סילבר, לחצו כאן). אך מתנוסס מעליה תג מחיר ברור: ניתוח-על פשוט של סקרי הבחירות לא צפוי לספק דיווידנדים ברורים לעומת הסתמכות על סקר בודד כלשהו. וכפי שסילבר מסביר, הסכנה היא שאם מובילי העדר לוקים בעיוורון, לא יהיה מי שיצעק שהמלך עירום.

מדוע זה קורה? האם זה מפתיע? מה היה בבחירות קודמות? ומה ההשפעה על היכולת שלנו לנבא את תוצאות הבחירות? בואו נקדיש לכך קצת מחשבה...

הרכב ומשול עולה לאוויר!

כפי שעולה מתחזיות בטל בשישים השבועיות, התמונה לקראת בחירות 2015 מסובכת בהרבה מכפי שהיתה במערכות בחירות קודמות. בשבועות האחרונים, כל אימת שמתפרסמות תוצאות סקר טרי, מיד נזעקים לאולפן הכתבים הפוליטיים התורנים וממטירים על הצופים במהירות מסחררת שלל תרחישים אפשריים להרכבת קואליציה על-ידי מי מהמועמדים:

"נכניס את הליכוד עם 22, הבית היהודי 12, יחד... עם כולנו... וסה"כ מקבלים 63. לעומת זאת, אם נוציא את כולנו - ז"א, את כחלון - ונכניס את..., נקבל 64!"; "מנגד, להרצוג יהיה קשה יותר, אך המשימה בכל זאת אפשרית, ונוכל לקבל שוב 63, אם נכניס את החרדים, ואז יש עתיד", וכן הלאה. 

אחרי כמה דקות של ריענון בלימודי ליב"ה, אנו הצופים נותרים לכל היותר עם זכרון מעומעם של המספר 63 (או 64?), ועם מלוא תאוותנו בידינו. עד היום, גם ביקור ב"בטל בשישים" לא תמיד השביע את התיאבון, שכן הוא השאיר לנו את עבודת הפרך של בישול ההרכבים הפוליטיים השונים וחיבור המנדטים שלהם. 

אפליקציית הרכב ומשול נועדה להקל עלינו את המלאכה. בלחיצה על הקישור בתמונה המופיעה מימין (מתחת ל"תחזית הרכב הכנסת ה-20"), תופנו ליישום חדש בו תוכלו לבחון את כוחם של הרכבי קואליציה שונים, על-פי תחזית בטל בשישים המעודכנת. ואם תשרה עליכם השכינה, תוכלו להעמיד פנים שאתם עומדים בראש אחד הגושים במשכן, ולהתמודד עם אתגר ההרכבה בעצמכם.

(*) האפליקציה אינה תומכת בסמארטפונים וטאבלטים בשלב זה.

תמונת מצב: 10 ימים לבחירות

נו, אז היה נאום בקונגרס השבוע. -"מתי זה היה?" -"יום שלישי, נראה לי." -"וואלה." בכך פחות או יותר ניתן לסכם את קורות השבוע האחרון, מנקודת המבט של מערכת הבחירות לכנסת ה-20. בסקרים שפורסמו לאורך השבוע נרשמו שינויים מינוריים בלבד, ונראה שהמערכת מתייצבת מעט לקראת הישורת האחרונה.

ביממה האחרונה דובר על מגעים השואפים לשנות ברגע האחרון את הסכמי העודפים ולארגנם מחדש בין מפלגות גוש השמאל ויש עתיד (כידוע, הרשימה המשותפת ויש עתיד ניגשות לבחירות הקרובות ללא הסכם עודפים), אך אפשרות זו נגוזה עם סירובה העיקש של מפלגת בל"ד לחתום על הסכם עם מפלגת מרצ הציונית. עפ"י הסימולציות של בטל בשישים, במצב הנוכחי שינוי כזה היה מביא למעבר של מנדט מגוש הימין-חרדים לגוש השמאל. במטות הליכוד והבית היהודי (העומדים יחדיו בראש הטוענים למנדטים העודפים המחולקים לפי חוק באדר-עופר, בפער גדול) ודאי מח"ככים ידיהם בהנאה.

מה לגבי הפתעת הבחירות? בהחלט ייתכן שמפלגה כלשהי תזכה לתוספת של 5-7 מנדטים ברגע האחרון, כפי שקרה בחמש מערכות הבחירות הקודמות (ש"ס ושינוי ב-1999, הליכוד ב-2003, הגמלאים ב-2006, קדימה ב-2009 ויש עתיד ב-2013). ישנו גם סיכוי סביר שתהיה הפתעה בדמות כשלונה של אחת ממפלגות הסף לעבור את אחוז החסימה. לשם כך דרושה טעות של מנדט או שניים בלבד בניבוי התוצאה לאחת המפלגות הקטנות שבשוליים, אך צפויה להיות לכך השפעה רבה על מאזן הכוחות בין הגושים בכנסת. 

ואולי ההפתעה היא שלא תהיה הפתעה? 

מה אומרים הסקרים של השבוע האחרון? האם כבר ניתן לזהות בהם מגמות "מפתיעות"? מה היה המצב באותו שלב לפני הבחירות הקודמות? מה ניתן ללמוד מכך? בואו נצלול פנימה...