19.1.2013

תחזית סופית: 4 ימים לבחירות

זהו. ירד המסך על הצגת הסקרים לקראת בחירות 2013. נותר לנו להמתין שהמסך יעלה בעוד ארבעה ימים ואז נדע לאילו סוקרים (או מנבאים) מגיעות מחיאות הכפיים. ביומיים האחרונים פורסמו 10 סקרים שונים בכלי התקשורת ולאחר ניתוחם, כולל המגמות-של-הרגע-האחרון המסתמנות על-פיהם, מופיעה כעת מימין התחזית הסופית של בטל בשישים לבחירות 2013, שם תישאר גם זמן מה לאחר הבחירות - מוצגת בגאון, או למשל ושנינה.

קוראינו המסורים ודאי שמו לב לתהפוכות שאירעו במהלך השבוע האחרון. עד כה היתה תחזית בטל בשישים כמעט סטטית לחלוטין, כאשר ארבע מפלגות גוש הימין-חרדים (הליכוד-ביתנו, הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה) עמדו על כ-66, 67 או 68 מנדטים ללא תזוזה נוספת כלשהי במשך חודשיים תמימים! מה שטרף את הקלפים בשבוע האחרון הוא התחזקותן של קדימה ועוצמה עד כדי כניסתן להרכב הכנסת ה-19 עפ"י התחזית המסתברת ביותר של בטל בשישים. המשמעות של התרחשות זו, כפי שנראה להלן, היא כפולה - תרחישים רבים שנראו דימיוניים עד לא מזמן לפתע נכנסו לתמונת הסיכויים ובנוסף, כמעט ולא ניתן לנפק תחזית אמינה יחידה לקראת יום הבחירות. 

מה יקרה ביום שלישי הקרוב? מהם הסיכויים שקדימה ועוצמה יעברו את אחוז החסימה? מהי הטעות הצפוייה בתחזית בטל בשישים? האם תהיה הפתעה לא צפויה גם בבחירות 2013? מהם הסיכויים שניתן יהיה להרכיב קואליציות שונות? בואו נתחיל מהמספרים ובהמשך נסיק את המסקנות... 

תוצאות הגושים עפ"י סקרי היומיים האחרונים ועפ"י התחזית הסופית של בטל בשישים מופיעות בטבלה שלהלן:

ניתן לראות מיד שהסקרים הפכו מאוד לא יציבים והם חוזים לגוש הימין שלל תוצאות שונות בין 63 מנדטים ל-71 מנדטים. כותרות העיתונים מהיומיים האחרונים מבלבלות בהתאם. תחזית בטל בשישים נותרת יציבה למדי ועומדת כעת על 66 מנדטים לגוש הימין (כולל עוצמה לישראל), 40 לגוש השמאל ו-14 לגוש המרכז (כולל מפלגת קדימה).

גם תחזית המפלגות בסקרים מאוד לא יציבה:
(השינויים בתחזית בטל בשישים הם ביחס לתחזית כפי שפורסמה בעדכון האחרון, חמישה ימים לבחירות.)

הליכוד-ביתנו נע בין 32 ל-37 מנדטים (תוצאות שייחשבו כישלון מוחלט או הצלחה מפתיעה בהתאמה), הבית היהודי נע בין 12 ל-17.5 מנדטים, יש עתיד בין 8 ל-12, התנועה בין 5 ל-9. רק מפלגת העבודה יציבה למדי עם כ-16-17 מנדטים ברוב הסקרים. מתחזית בטל בשישים ניתן לראות כי במהלך השבוע האחרון (מאז תמונת המצב שפורסמה כעשרה ימים לפני הבחירות) איבדו הליכוד-ביתנו, העבודה והתנועה 2 מנדטים, ואילו יש עתיד זכתה לתנופה בסקרים והתחזקה ב-2 מנדטים בתחזית בטל בשישים.

עפ"י טבלת התוצאות עבור המפלגות הקטנות, נראה שמרצ הבטיחה את המנדט החמישי והיא קרובה מאוד גם למנדט שישי. ככל הנראה אם תקבל מרצ מנדט נוסף יהיה זה על חשבון מפלגת התנועה, במסגרת הסכם העודפים ביניהן. יהדות התורה, אחרי שבוע מאכזב, חוזרת ומתייצבת על כ-6 מנדטים בסקרים השונים וגם בתחזית בטל בשישים:

קדימה התייצבה מאוד בסקרים האחרונים - כמעט בכולם היא עוברת את אחוז החסימה וכמעט ולא נרשם שינוי ביחס לסקרים הקודמים של אותם הסוקרים. מבין הסוקרים, רק אצל מנו גבע קדימה לא עוברת את האחוז החסימה, ורק אצל מאגר מוחות ובאחד מסקרי פאנלס קדימה זוכה ל-3 מנדטים. בתמונת ההרכב המסתבר ביותר לכנסת ה-19 עפ"י תחזית בטל בשישים קדימה עוברת את אחוז החסימה ומקבלת כ-2 מנדטים.
התחזית עבור עוצמה לישראל הרבה פחות יציבה. בשני סקרים (קמיל פוקס והגל החדש) היא לא עוברת את אחוז החסימה ובשניים אחרים (אחד משניים של פאנלס ואחד משניים של מאגר מוחות) היא זוכה ל-3 מנדטים. אולם כפי שניתן לראות בנקל מן הטבלה, המומנטום של עוצמה בשיאו - בחמישה מהסקרים היא מתחזקת השבוע ואילו רק באחד היא נחלשת. המודל הסטטיסטי שעומד בבסיס התחזית של בטל בשישים מתחשב בכך ומעניק לעוצמה סיכוי רב יותר לעבור את אחוז החסימה לעומת מפלגת קדימה.

נמשיך במספר שאלות ותשובות שיעזרו להבין את משמעות התוצאות:

שאלה:   מה הסיכוי ששתי המפלגות, עוצמה לישראל וקדימה, תיכנסנה לכנסת?
תשובה: אם לכל אחת מהן ישנה הסתברות פחותה מ-70% לעבור את אחוז החסימה, ישנו סיכוי לא מבוטל שרק אחת מהן תעבור את אחוז החסימה או אפילו ששתיהן תישארנה בחוץ. הטבלה הבאה עושה קצת סדר ומפרטת את ההסתברויות לכל התרחישים האפשריים בנוגע לשתי מפלגות אלו, עפ"י הסימולציות של בטל בשישים:

ניתן לראות שמבין 4 האפשרויות (שתיהן בפנים, רק עוצמה בפנים, רק קדימה בפנים, שתיהן בחוץ), הסבירה ביותר היא ששתיהן נכנסות, עם 41%. אבל הסתברות זו קטנה מ-50%! המשמעות היא שיותר סביר שאחד מבין שלושת התסריטים האחרים יתרחשו. על זה נאמר: "מבולבלים? גם אנחנו." 
לסיכום, לא ניתן כרגע לנבא באופן מהימן את גורלן של מפלגות אלו.
לשם השוואה, במהלך הבחירות האחרונות בארה"ב היו מספר מדינות שבהן הסקרים היו כל-כך קרובים, שלא ניתן היה לקבוע מיהו בעל הסיכויים הגדולים יותר לזכות באלקטורים שלהן. הן זכו לכינוי tossup (סלנג עבור "הטלת מטבע"). ככל שהתקרבו הבחירות הלכה התמונה והתבהרה ומדינות רבות הוכרעו לטובת צד זה או אחר, אולם עד לרגע הסיום נותרו מספר מדינות מתנדנדות. מדינת פלורידה, למשל, על 29 האלקטורים שלה, נובאה ע"י נייט סילבר (מנבא אמריקאי ותיק שהיווה השראה עבור בטל בשישים וקנה את עולמו לאחרונה בכך שניבא נכונה את התוצאה בכל 50 המדינות בארה"ב בבחירות בנובמבר 2012) כפייבוריטית עבור אובמה רק בבוקר יום הבחירות עצמו!
מכיוון שבישראל אסור לפרסם סקרים בארבעת הימים האחרונים לפני הבחירות, היכולת להכריע בנקודות כל-כך עדינות נפגמת, גם כאשר נעזרים בניתוח-על של סקרים רבים. זאת נוסף על הקושי  המיוחד הטמון בניבוי הבחירות בישראל בשל ריבוי המפלגות.

שאלה:  האם תוצאות הבחירות תהיינה זהות לתחזית בטל בשישים?
תשובה 1: בסיכוי של 0.03% - כן.
תשובה 2: תחזית בטל בשישים אולי לא תהיה מדוייקת, אבל בסיכוי של 4.33% - תמונת הגושים תהיה בדיוק כפי שחזינו.
תשובה 3: תחזית בטל בשישים שואפת להיות מדוייקת ככל הניתן, אבל משימת ניבוי מספר המנדטים היא כמעט בלתי אפשרית! מצד שני, בעוד שהסיכוי לפגוע ממש בול הוא כמעט אפסי, הרי שבהינתן מודל סטטיסטי מהימן לניתוח-על של הסקרים, הסיכוי לטעות גדולה שואף לאפס גם כן.
הגרף הבא מציג את הסתברות השגיאה בתחזית בטל בשישים לעומת תוצאות האמת, כפי שעולה מן הסימולציות שעורך המודל:
הציר האופקי מציג את השגיאה האפשרית (במנדטים) של תחזית בטל בשישים לעומת תוצאות האמת. שימו לב שהמספרים על ציר זה הם זוגיים בלבד, כי לא ייתכן מרחק אי-זוגי בין תחזית בטל בשישים לתוצאות האמת (על כל מנדט ש"פיספסנו" עבור מפלגה מסויימת, יהיה מנדט נוסף שהתפספס עבור מפלגה אחרת כי סכום המנדטים חייב להיות 120).
הקו האדום מציג את פיזור ההסתברות לטעות בתמונת הגושים. מניתוח זה עולה כי הסיכוי לטעות של 6 מנדטים או פחות בתחזית הגושים (כלומר 3 מנדטים או פחות שעוברים בין הגושים) גדול מ-75%. ניתן גם לראות שהסבירות לטעות של 12 מנדטים ומעלה (שפירושה לפחות 6 מנדטים שעוברים בין הגושים) היא כבר אפסית. המשמעות של נתון זה בראי התחזית לבחירות 2013: בנימין נתניהו יהיה ראש הממשלה הבא!
הקו הכחול מציג את פיזור ההסתברות לטעות בתמונת המפלגות. סביר מאד שהטעות בתחזית בטל בשישים תהיה בין 16-10 מנדטים, כלומר בין 5 ל-8 מנדטים שעוברים בין המפלגות (ישנו סיכוי גבוה מ-60% לטעות בטווח הזה). זה נשמע הרבה, אבל האם באמת זו שגיאה משמעותית?

לשם המחשה, להלן דוגמא סבירה בהחלט לתוצאות הבחירות, בה (בין היתר) קדימה לא עוברת את אחוז החסימה:

תוצאה זו רחוקה 12 מנדטים מתחזית בטל בשישים עבור המפלגות ו-4 מנדטים מתחזית הגושים. הסבירות לתוצאה שכזו (כלומר במרחק דומה מתחזית בטל בשישים) על פי הסימולציות של בטל בשישים גבוהה מאד, אולם השפעתה זניחה למדי. והנה כי כן, תחזית בטל בשישים (בדיעבד) עבור הבחירות ב-2009 היתה רחוקה 14 מנדטים בתוצאת המפלגות ו-4 מנדטים בתוצאת הגושים (לגוש הימין נובאו 67 במקום 65 מנדטים) מתוצאות האמת. זה לא מנע ממנה לנבא בדיוק רב מה יהיו ההשלכות של הבחירות מנקודת המבט של היכולת להרכבת הקואליציה. תחזית בטל בשישים (בדיעבד) לבחירות 2006 קלעה אמנם בדיוק לתוצאת הגושים, אולם היתה רחוקה 10 מנדטים מתוצאות האמת למפלגות השונות.

שאלה:  כיצד משפיעים הסכמי העודפים על התוצאות?
תשובה: למשל, לקדימה ועוצמה יהיה קשה מאוד להגיע למנדט שלישי‬ בגלל שהן לא חתומות על הסכמי עודפים‬. הסיכוי של מרצ להשיג מנדט נוסף על חשבון התנועה, למשל, טוב בהרבה.
המודל של בטל בשישים מביא בחשבון את הסכמי העודפים בחישוב ההסתברויות לתרחישים השונים. בליל הבחירות צפוי מתח בין הליכוד-ביתנו לבית היהודי, בין ש"ס ליהדות התורה, בין מפלגת העבודה ליש עתיד, בין התנועה למרצ ובין חד"ש לבל"ד.

שאלה: מהם הסיכויים של מפלגות כגון עלה ירוק, הכוח להשפיע או ארץ חדשה להיכנס לכנסת ה-19?
תשובה 1: אין לנו מושג. מעבר להנחות בסיסיות לגבי המשתנים החיצוניים, המודל של בטל בשישים מסתמך על הסקרים ואלו כמעט ולא מתייחסים למפלגות הללו.
תשובה 2: הסיכוי כנראה נמוך, אלא אם כן כל הסקרים טועים באופן שיטתי באותו הכיוון ומפספסים ציבור בוחרים גדול (כ-70 אלף קולות לפחות דרושים על-מנת לעבור את אחוז החסימה שעומד כעת על 2% בהינתן אחוז הצבעה דומה לבחירות 2009; אחוז הצבעה גדול יותר יגרור רף קולות גבוה אף יותר). מלבד מקרים חריגים ביותר (סקר בודד של אבי דגני בו קיבלה עלה ירוק 3 מנדטים וסקר יחיד של מכון שריד בו הכוח להשפיע זכתה ל-4 מנדטים), מפלגות אלו לא עברו את אחוז החסימה בלמעלה ממאה סקרים שהתפרסמו בחודשיים האחרונים. זהו מקרה מאוד שונה ממקרה הגמלאים ב-2006, שם נרשמה מגמת התחזקות משמעותית עבור מפלגת הגמלאים, שעברה את אחוז החסימה ברוב המוחלט של הסקרים האחרונים לפני הבחירות.
תשובה 3: מכיוון שרק מיעוט מבין הסוקרים נוהג לפרסם את תוצאותיו גם עבור מפלגות אלה, לא יכולנו לכלול אותן בסימולציות שלנו ולחשב באופן מהימן גם את ההסתברויות עבורן. בכל זאת, אם נסתכל בסקריו של קמיל פוקס, למשל, נראה שארץ חדשה זוכה פה ל-1.4% ושם ל-0.5% מהקולות (ללא שום סימן למגמת עלייה, אפילו להיפך). המשמעות: הפתעה תיתכן, אבל זו תהיה ללא ספק הפתעה.

שאלה: מהם הסיכויים שניתן יהיה להרכיב קואליציות שונות?
תשובה: גם כאן חלו שינויים מעניינים בשבוע האחרון, כפי שניתן לראות ברשימת התרחישים המופיעה בצידו הימני של העמוד. מצד אחד הכריזה יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' כי מפלגתה לא תצטרף לקואליציה בראשות נתניהו, מה שהקטין את מספר התרחישים האפשריים. אולם מצד שני, התחזקותו של גוש המרכז מאפשרת הרכבים שעד כה נראו מעבר להישג יד.
בנוסף, ניתן לראות שסכום המנדטים של מפלגות יש עתיד וקדימה עפ"י התחזית שווה בדיוק למספר המנדטים של הבית היהודי. המשמעות היא שבנימין נתניהו יוכל בנקל להחליף אלה באלה (יו"ר יאיר לפיד הכריז באחרונה שלא ייכנס לבד לקואליצית ימין, אולם עם עלייתה של קדימה נפתח צוהר עבורו לכניסה לממשלה גם ללא התנועה והעבודה). המשמעות המיידית היא שייתכן וכוח המיקוח של נתניהו יהיה גדול מכפי שנראה היה בתחילה. יחד עם המפלגות החרדיות, הסיכוי שניתן יהיה להרכיב קואליציה עם הבית היהודי או לחילופין עם יש עתיד וקדימה עומד על למעלה מ-85%.
מול המפלגות החרדיות יוכל בנימין נתניהו בסיכוי גבוה (למעלה מ-40%) לנופף באפשרות הקמתה של קואליציה עם הבית היהודי, יש עתיד וקדימה. עד כה נראה היה שיזדקק למפלגות מהשמאל אם יחפש תחליף למפלגות החרדיות.
תסריט אפשרי נוסף (בסיכוי של 28% עפ"י מודל בטל בשישים) ופחות נוח מבחינת נתניהו הוא כניסה של עוצמה לכנסת בעוד קדימה נותרת בחוץ. בתסריט כזה לגוש הימין ללא מפלגת עוצמה יהיה רוב דחוק (אם בכלל; ישנו סיכוי של כ-11% שללא עוצמה יעמוד גוש הימין על 60 מנדטים או פחות). בתרחיש כזה ידה של מפלגת יש עתיד במו"מ תהיה על העליונה (אלא אם כן תעמוד בהבטחתה לא להיכנס לקואליצית ימין לבדה).

לסיכום, בחירות 2013 כבר הפתיעו בכך שניפקו לנו בסופו של יום מספיק תרחישים אפשריים בשביל לכתוב פוסט ארוך ומפורט ולומר יותר מאשר "גוש הימין ינצח בבחירות". זה לא משנה את העובדה שכמעט בוודאות גוש הימין ינצח בבחירות הקרובות. בטל בשישים ימשיך לעקוב אחר המתרחש, לשפוך עוד אור על תמונת המצב וילווה את ערב הבחירות (עם סקרי האקזיט בערוצי הטלוויזיה השונים) והיום למחרת עם פוסטים נוספים ומעניינים.

אם תרצו, נשמח להמשיך את שרשרת השאלות והתשובות בתגובות למטה. 

27 תגובות:

  1. מרתק ביותר! תודה על הניתוח ועכשיו נותר להמתין לתוצאות האמת. הבחירות מאוד דומות לבחירות 2003 מהרבה בחינות. ראש ממשלה חזק ממחנה הימין נגד מועמד עבודה חלש שמבטיח שלא יכנס לממשלתו, וברקע מתחזקת מפלגת מרכז חילונית בראשות נצר למשפחת לפיד. אז הסקרים האחרונים חזו 63-67 מנדטים לימין ובסוף קיבל הימין 69 מנדטים. אפילו המדגמים שפורסמו בסיום הבחירות היו מוטים נגד הימין. מעניין אם הרצתם סימולציה גם על 2003. גם לעוצמה לישראל הייתה מקבילה זהה. מפלגת חרות שהתנדנדה ולבסוף לא עברה. גם שם היה ברוך מרזל.

    השבמחק
  2. הערה כללית נוספת. אני חושב שאוכלוסיות פחות משכילות נוטות להפתיע את הסוקרים. לפיכך הייתי מצפה להפתעות בגזרת המפלגות שמייצגות אוכלוסיות אלו. ש״ס או לחילופין דווקא כוח להשפיע. עוצמה לישראל וכמובן המפלגות הערביות.
    מרצ וארץ חדשה לעומת זאת לא נראות לי מפלגות שיפתיעו, אלא אם בעיית הצעירים התל אביבים עם הניידים חמורה משנדמה.

    השבמחק
    תשובות
    1. ירון,

      אכן עפ"י מערכות בחירות קודמות ישנה נטייה בסקרים להערכת חסר של מפלגת ש"ס ושל המפלגות הערביות. המודל של בטל בשישים נותן לכך מענה מסוים במסגרת ההנחות לגבי המשתנים החיצוניים (במקרה זה אחוזי ההצבעה האופייניים באוכלוסיות שונות והנטייה השיטתית של סוקרים לשגיאה עבור מפלגות מסוימות). ייתכן שלא מספיק, ייתכן גם שיותר מדי. נדע בקרוב.

      מחק
  3. אנונימי19/1/13 13:01

    שלום.
    מעניין מאוד.
    התקשיתי להבין מה הערכת הסיכוי של עם שלם להפתיע ביחס לתחזיות? האם התשובה ביחס לעלה ירוק תקפה גם כאן או לא?

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום,

      הסיכוי של עם שלם להפתיע ולהיכנס לכנסת עומד על כ-8.5%. המצב אינו דומה לעלה ירוק, שכן עם שלם עברה בסקרים רבים לאורך החודשיים האחרונים את אחוז החסימה. למרות זאת, היא לא נמצאת במגמה חיובית לקראת הבחירות ולכן סיכוייה להיכנס לכנסת עפ"י מודל בטל בשישים נמוכים למדי.

      מחק
  4. מעניין כרגיל :-)
    שתי שאלות:
    1. מדוע למרצ אתם חוזים 5 מנדטים בעוד שכל הסקרים חוזים לה 6 מנדטים (פרט לאחד שחוזה 7, ואחד אחר שחוזה 5)?
    2. מהו הסיכוי שקדימה לא תעבור את אחוז החסימה ולגוש הימין ללא עוצמה לישראל יהיו פחות מ 60 מנדטים? (במצב כזה תתכן ממשלת מיעוט ימנית או ממשלת אחדות)

    השבמחק
    תשובות
    1. הי קובי,

      1. כאמור, מרצ קרובה מאוד למנדט השישי. בסיכוי של 43% היא תקבל יותר מ-5 מנדטים לפי הסימולציות שלנו. היא נמצאת במתח עם קדימה, שכאשר היא נכנסת היא גוזלת מעט מגוש השמאל וכמובן עם התנועה, איתה היא חתומה על הסכם עודפים.

      2. ההסתברות לתסריט כזה, שאכן יסבך את נתניהו ולפיד, היא כ2.8% עפ"י הסימולציות שלנו.

      מחק
  5. מרדכי19/1/13 17:22

    מי שמסתכל בטבלאות הלמ"ס
    http://www.old.health.gov.il/Download/pages/Vital__statistics2.pdf
    רואה ששיעור הילודה של ערבים לעומת יהודים היה גבוה במיוחד בשנים 1990-1995, עד כדי כך שהמשך המגמה היה מסכן את רוב הערבי בקו הירוק (אך המגמה לא נמשכה, וכיום היא הפוכה לחלוטין). בכל אופן, זה אומר שמשקל הערבים בקרב המצביעים החדשים גבוה במיוחד. אני אופתע אם הדבר לא יתבטא בכך שהערבים יגדילו את כוחם לפחות במנדט.

    השבמחק
    תשובות
    1. מרדכי19/1/13 17:26

      תיקון: *היה יוצר סכנה של רוב ערבי בקו הירוק.

      מחק
    2. מרדכי,

      כפי שעניתי לירון, בהחלט ייתכן שתהיה הפתעה מכיוון המפלגות חד"ש, רע"מ-תע"ל ובל"ד, כפי שקרה במערכות בחירות קודמות (ב-2009 מפלגות אלה קיבלו בסה"כ כ-2-3 מנדטים יותר משקיבלו בסקרים שלפני הבחירות). מודל בטל בשישים נותן לכך מענה מסוים. אולי לא מספיק, אולי יותר מדי. בקרוב נדע.

      מחק
  6. אנונימי19/1/13 19:01

    שאלה: . איך בדיוק אתם מחשבים הסתברויות כאשר הנעלם הגדול, שיעור השתתפות בתאים שונים של האוכלוסייה, הוא זה שיקבע את גודל הגושים?
    שאלה נוספת, האם תכתבו פוסט יפה של "איפה טעינו" ביום רביעי?

    השבמחק
    תשובות
    1. תשובה: זה משתנה חיצוני שאפשר לקחת בחשבון בניתוח הסטטיסטי. עפ"י מערכות בחירות קודמות ניתן לקבל מושג לגבי ההשפעה שלו. כמובן שתיתכן הפתעה מהכיוון הזה, כמו מכיוונים אחרים.
      תשובה נוספת: ודאי, לא נוותר על התענוג. נראה אם נספיק כבר ביום רביעי.

      מחק
  7. אנונימי19/1/13 19:21

    לייחס סיכויים קרובים(85 לעומת 89 אחוזים)לקואליציה עם הבית היהודי ,ולקואליציה בלי הבית היהודי ועם 2 מפלגות מרכז---מופרך.
    אין אפס אפס קצהו של קירבת סיכויים כזאת.

    זה כל כך לא ייתכן שרק נשאלת השאלה איפה טעיתם?

    (סליחה על כפילות בתגובה,רשמתי קודם בטעות בפוסט אחר)

    השבמחק
    תשובות
    1. אנחנו לא מחשבים את הסיכוי שאכן תורכב בסוף קואליציה כזו. זה תלוי במו"מ בין המפלגות ובהחלטות שיתקבלו במהלכו. כמובן שאין לנו שום יכולת (או רצון) לנבא מה יקרה שם.

      אנחנו מחשבים את הסיכוי שניתן יהיה להרכיב קואליציה כזו, כלומר שסך המנדטים של המפלגות המדוברות יעבור את רף 61. כרגע בהחלט נראה סביר שיש עתיד וקדימה יקבלו יחד לא פחות מנדטים מהבית היהודי ועל כן הסיכויים שניתן יהיה להרכיב קואליציה עם אלה או אלה דומים מאוד (85 לעומת 89 אחוזים).

      מחק
  8. אנונימי20/1/13 02:13

    האם אתם נותנים לכל סקר משקל שווה בחישוב התחזית?
    או שיש הבדלים בין הסקרים לפי הנתונים השונים של כל סקר, או אולי אפילו משקל שונה לכל סוקר לפי תוצאות הסקרים הקודמים שלו וכדומה?

    השבמחק
    תשובות
    1. כשכתבנו את המודל לפני מספר חודשים, אחת ההנחות שהכנסנו, במסגרת ההנחות לגבי המשתנים החיצוניים, היא שישנן הטיות בסקרים שונים לגבי מפלגות מסוימות ושסוקרים מסוימים טובים מאחרים.
      כדי "לכייל" את ההנחות, השתמשנו בסקרים ממערכות בחירות קודמות, אבל הבעיה עם תהליך כזה היא שהוא נוטה להתאים את המודל למערכות הבחירות הקודמות (בעיה שנקראת overfitting) וכושר הניבוי לעתיד נפגם מאוד. לכן בסופו של דבר המשקל של ההנחה הזו, למשל, נמוך למדי במודל שלנו כפי שהוא רץ היום (וגם בדיעבד ל2006 ו-2009 כפי שפרסמנו לאחרונה).
      באופן כללי, אם ישנם מספיק סוקרים ומספיק סקרים, ואין טעויות שיטתיות קיצוניות, ניתוח-על שלהם ייתן תוצאות משביעות רצון. כך היה ב-2006 ו-2009. בקרוב נדע אם זה המקרה גם הפעם.

      מחק
  9. שלום עילי,
    ראשית תשבוחות על הבלוג! מרתק ומלמד,
    הרבה אנשים מגלים ספקנות רבה לגבי הסקרים- או יותר נכון לגבי הסוקרים. הטענה היא כי סקרים מטעם כלי תקשורת מסויים ישקפו תוצאות הנוטות באופן מובהק לנטיית לבו והשקפתו של אותו הגוף. (וזאת למרות הצהרות הסוקרים שהם מפרידים בין דעותיהם לעבודתם וכו'...)
    מקרה בולט במערכת הבחירות הנוכחית היא הופעתם של מפלגה בשם 'הישראלים'- אך ורק בסקר בודד של מינה צמח בידיעות אחרונות. עיתון שגם נתן לאותה מפלגה כותרות בעמוד השער שלו!
    כיוון שיצא לכם לעבוד עם מגוון רחב מאוד של סקרים- האם התרשמתם שהתנודות בין הסקרים הם אקראיות? האם הבחנתם בהטיות מובנות בסקרים מסויימים בהתאם לכלי התקשורת שבו פורסמו?

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום אריאל,

      כפי שכתבתי בתגובה הקודמת, גם דן ואני היינו ספקנים במידה מסוימת כשכתבנו את המודל של בטל בשישים. אבל הניסיון שלנו (עפ"י סקרים מבחירות קודמות והסימולציות של המודל) מראה שהטיות כאלה, אם ישנן, לא משפיעות בצורה קיצונית על התוצאות. (אף-אחד לא ייקח ברצינות את התוצאה החריגה של הישראלים בסקר ההוא של מינה צמח, או של כוח להשפיע של יוסי שריד (הסוקר) או של עלה ירוק, כל עוד הן מופיעות בסקרים בודדים מתוך למעלה ממאה.)

      בכל אופן, לא עשינו מחקר מעמיק של התנודות בסקרים והקשר ביניהן ובין כלי התקשורת או הגופים הפוליטיים השונים.

      מחק
  10. מעניין מאוד. אבל עם כל הכבוד, אמירה כמו "גוש הימין ינצח בבחירות הקרובות" דומה לתובנה מעמיקה שלפיה סביר ביותר שהשמש תזרח מחר בבוקר.

    השבמחק
  11. עלה ירוק - הרשימה הליברלית עברה בשלושה סקרים של אבי דגני.
    הסיבה שרק אצלו עוברים היא 1. אצל רוב מכוני הסקרים עלה ירוק - הרשימה הליברלית כלל לא נסקרה. 2. אצל אבי דגני הניתוח של הסקרים הוא הפשוט ביותר והצמוד ביותר לנתונים הגולמיים בעוד שאצל שאר המכונים יש ניתוח שלם ומורכב שכולנו יודעים שיש שם הרבה אפשרות למשחקים ובמיוחד כאלו שמעלימים מפלגות קטנות.
    אגב, אפשר לראות בצורה עקבית איך הסקרים של מינה משרתים תמיד את האינטרסים הגלויים של ידיעות אחרונות וערוץ 2 וד"ל

    השבמחק
  12. בהמשך לאבי,
    עריכת סקר בעזרת טלפון קווי פונה לקהל ספציפי, בעוד שתומכי עלה ירוק לדעתי יותר צעירים ולא זמינים בסקרים האלו.
    עילי, ברשותך 2 שאלות:
    האם כל הסקרים מדווחים על שיטת הסקירה?
    בחלק מהסקרים מדווחים על שיעור טעות של 3.5%, זה יותר מאחוז החסימה, אז כיצד הם יכולים לנבא את הכניסה לכנסת?
    תודה.

    השבמחק
    תשובות
    1. itamars,

      רוב הסקרים שמתפרסמים בתקשורת מציינים גם כמה פרטים כלליים כגון גודל המדגם (שקובע את טעות הדגימה) והשימוש בקווים נייחים, ניידים וכו'.

      לגבי טעות הדגימה, שיעור הטעות האופייני של 3.5%-4.0% מתייחס למדגם של כ-600-800 אנשים כאשר מדובר במפלגה שזוכה ל-50% מהקולות במדגם (במקרה של מירוץ דו-ראשי צמוד, כמו בארה"ב, זה הנתון הרלוונטי היחיד). כאשר עוברים למפלגות קטנות יותר, טעות הדגימה יורדת.
      במספרים דומים לתחזית בטל בשישים היום, אם כתוב שטעות הדגימה של סקר כלשהו היא 4.5%, זה אומר 4% לליכוד ובערך 1.2% לקדימה.
      בשביל לקבל תחושה של איך זה עובד, ישנם מחשבוני טעות דגימה ברשת, למשל:
      http://www.dssresearch.com/KnowledgeCenter/toolkitcalculators/sampleerrorcalculators.aspx
      צריך לרשום שם את גודל האוכלוסיה (שלו ישנה השפעה קטנה מאוד על התוצאה), גודל המדגם, המובהקות הסטטיסטית המבוקשת (בדר"כ מקובל לדרוש 95%) ואת היחס המשוער של הנסקרים התומכים במפלגה שעבורה רוצים לחשב את טעות הדגימה.

      בכל מקרה, סקר בודד לא יכול לנבא בצורה אמינה את הכניסה לכנסת, כמו גם את גדלי הגושים וכו'. בדיוק בגלל זה כתבנו את הבלוג שמבוסס על מודל שעורך ניתוח-על לכל הסקרים. בהיעדר טעויות שיטתיות אחידות בכל הסקרים (לא טעויות סטטיסטיות שבאות לידי ביטוי בטעות הדגימה), שיטה כזו יכולה לנבא באופן יותר אמין את הכניסה לכנסת. ולמרות זאת, כפי שכתבנו בפוסט, גם בעזרת ניתוח כזה יכולנו רק לנבא שלקדימה, למשל, יש סיכוי של כ-60% להיכנס לכנסת ביום שלישי. לא ממש ניבוי ודאי :)

      מחק
    2. ועוד מחשבון בעברית:
      http://www.mashav-research.com/גודל-טעות-הדגימה/

      מחק
  13. אנונימי21/1/13 18:00

    אני לא ישראלי אז מותר לי להדליף.
    זה חוק אנטי דמוקרטי ולכן אדליף. שהמשטרה בניו יורק תעצור אותי...

    בסקר שנערך השבוע על ידי סוקר אמין, יחסי הכוחות בין הימין והמרכז שמאל נשאר יציב 67-53, אבל כמו לפני הבחירות האחרונות ישנה תזוזה במרכז שמאל ונרשם עליה של לפיד ועבר את יחימוביץ'.

    השבמחק
  14. בגרפים המציגים את הסתברות הטעות למפלגות וגושים יש טעות.
    "הקו האדום מציג את פיזור ההסתברות לטעות בתמונת הגושים. מניתוח זה עולה כי הסיכוי לטעות של 6 מנדטים או פחות בתחזית הגושים (כלומר 3 מנדטים או פחות שעוברים בין הגושים) ***גדול מ-75%.*** ניתן גם לראות..."
    הכוונה מן הסתם גדול מ-25%, כמו שמופיע בגרף.
    אגב, בדקתי את בחירות 2009, והנתון הנכון ביותר הוא גודל הגושים, במפלגות לעומת זאת, הסטייה יותר גדולה, הרבה מעבר ל'טווח הטעות הסטטיסטית' הנטען.

    השבמחק
    תשובות
    1. יגאל,

      שים לב שרשמנו הסיכוי לטעות של 6 מנדטים ***או פחות*** הוא גדול מ-75% וזה נכון. כדי לחשב את זה צריך לקחת את השטח מתחת לגרף בין 0 ל-6. הסיכוי לטעות של ***בדיוק 6*** הוא בערך 22%.

      מחק